פנגנזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג)
מ הגהה
שורה 4:
הצורך של דרווין בהצגת תאוריית תורשה נבע מכך שהיה צריך להציג מנגנון שיסביר הופעות של וריאציות שונות של תכונות כחלק מהתיאורית האבולוציה שלו.
 
לאחר פרסום [[מוצא המינים]] בשנת 1859, התעוררו התנגדויות שונות לתאוריה שהוצגה בו, הן התנגדויות מדעיות והן התנגדויות דתיות. דרווין תחם מראש את הדיון בתאוריה ככזה שיתמודד עם טענות מדעיות בלבד ולחלקן ענה כבר בפרק שיוחד לנושא ב"מוצא המינים". בין ההתנגדויות המדעיות מופיע הטיעון הבא: גם אם תצוץ תכונה חדשה ויעילה בקרב פרט בודד, סביר שזו תעלםתיעלם באוכלוסייה הכללית תוך דורות ספורים. בשנת 1867 הציג פלימינג ג'קין טיעון זה, ושאל איך פרטים בעלי יתרון, יכולים להתרבות ולשרוד בכמויות גדולות מספיק כך שיתאפשר להסיט את האוכלוסייה לאותו כיוון מועדף. בין היתר נשען טיעון זה בכלל וג'נקין בפרט, על גישה רווחת דאז בשם "תורשה ממזגת", או "תורשה מעורבת", גישה לפיה תכונותיהם של שני הורים מתמזגות ומתערבבות זו עם זו, וכך נוצרות תכונות הצאצאים. על פי גישה זו, תכונות חדשות באשר הן סביר שיעלמו תוך דורות ספורים{{הערה| ג'נט בראון, מוצא המינים של דרווין: ביוגרפיה של ספר (מאנגלית: ברוריה בן- ברוך), תל אביב: ידיעות ספרים וספרי עליית הגג (2009), עמוד : 121}}. דוגמה שמפשטת טיעון זה היא "אוכלוסיית המשולשים השחורים": אם ישנה אוכלוסייה של משולשים שחורים ובאופן אקראי נוצר בה משולש לבן אחד, סביר להניח שבדור הבא הוא יעמיד עם משולש-נקבה שחור צאצאים אפורים, שיעמידו בדור הבא משולשים אפורים כהים, עד שתוך מספר דורות כל המשולשים יהיו שוב שחורים.
 
טיעון זה היה קושי מדעי מרכזי בתאוריה הדרווינית, כיוון שהוא הצביע על פער גדול בתאוריה: יצירתן של וריאציות היה מרכיב בסיסי בה, אך חסר היה מנגנון שיסביר את פשר הופעת הווריאציות ואת המשך קיומן. על מנת להשיב לטיעון זה ולמלא את הפער בתאוריה שלו, היה צריך דרווין תאוריית תורשה שתתמודד עם סוגיית התורשה הממזגת ותציג מודל בו תכונה חדשה יכולה להישמר{{הערה|Geison, G. L. (1969). "Darwin and heredity: The evolution of his hypothesis of pangenesis", pp. 375}}.