ויקיפדיה

זבודה בת פדיה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה''' ([[קרי וכתיב|כתיב]]: זבידה) היא [[דמות מקראית]] הנזכרת ב[[ספר מלכים]],{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כג|לו}}.}} אימו של [[יהויקים]], [[ממלכת יהודה|מלך יהודה]] בסוף [[המאה ה-7 לפנה"ס]]. פירוש שמה הוא מתנה.
 
זבודה היתה אחת ממספר נשותיו של המלך יאשיהו, מלך יהודה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס, שכן ליאשיהו היו גם בנים מ[[חמוטל בת ירמיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כג|לא}}.}}. בסיפור [[גלות יהויכין]] (597 לפנה"ס) בספר מלכים, מוזכרים "נשי המלך"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כד|טו}}.}} כך שניתן ללמוד כי למלך יהודה באותה תקופה היה הרמון נשים{{הערה|[[חיה כץ]], '''ארץ דגן ותירוש ... ארץ זית יצהר ודבש: הכלכלה בממלכת יהודה בימי בית ראשון''', ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2008, עמ' 143}}.
מוצאה של זבודה הוא מהעיר רומה שב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]], המזוהה על ידי כמה חוקרים עם [[חורבת רומא|ח'רבת א-רומה]] באזור [[בקעת בית נטופה]].{{הערה|בוסתנאי עודד, '''עולם התנ"ך: מלכים ב'''', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 207.}} זבודה נישאה ל[[יאשיהו]], מלך יהודה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס. ייתכן כי היו אלו נישואים פוליטיים, שבאמצעותם ניסו מלכי יהודה לחזק קשרים פוליטיים עם שבטי הצפון.{{הערה|[[שלום זמירין]], '''יאשיהו ותקופתו''', ירושלים, [[מוסד ביאליק]], תשל"ז, עמ' 56}}
 
ייתכן כי בניו של יאשיהו משתי נשותיו: אלוזבודה וחמוטל, מייצגים שתי תפישות מדיניות: הפרו-בבלית, אשר אותה מייצג [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]] בנה של חמוטל בת ירמיה, שהודח על ידי [[פרעה נכה]], ותפישה פרו-מצרית, אשר אותה מייצג יהויקים בן זבודה שהומלך על ידו, ולכן יש הסוברים כי זאת הסיבה לבחירתו של [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] ב[[צדקיהו]].{{הערה|בוסתנאי עודד, '''עולם התנ"ך: מלכים ב'''', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 211.}}▼
מסיפור [[גלות יהויכין]] (597 לפנה"ס) בספר מלכים,{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כד|טו}}.}} ניתן ללמוד כי היה קיים הרמון נשים בזמנו. [[חמוטל בת ירמיהו]],{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כג|לא}}.}} הנזכרת לצד זבודה אם יהויקים, מרמזת כי ליאשיהו היו כמה נשים.{{הערה|[[חיה כץ]], '''ארץ דגן ותירוש ... ארץ זית יצהר ודבש: הכלכלה בממלכת יהודה בימי בית ראשון''', ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2008, עמ' 143}} חמוטל קשרה קשרים עם גוף הנקרא "[[עם הארץ]]", כדי להמליך את בנה [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]]. נראה כי ניצלה את מוצאה של זבודה בת פדיה אשר לא הגיעה מ[[שבט יהודה]] אלא הייתה מזוהה עם שבטי הצפון. יש הסוברים כי שיקוליה היו אישיים וזאת כדי לזכות בתואר "גבירה", באמצעות המלכת בנה. אך לאחר זמן מה יהואחז הודח והוגלה למצרים בידי [[פרעה-נכה]] ואת מקומה תפסו זבודה אשר בנה הומלך תחתיו ו[[נחשתא בת אלנתן]].{{הערה|גרשון גליל, '''עולם התנ"ך: יחזקאל''', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 89.}}
 
▲ייתכן כי בניו של יאשיהו משתי נשותיו אלו מייצגים שתי תפישות מדיניות: הפרו-בבלית, אשר אותה מייצג [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]] בנה של חמוטל בת ירמיה, שהודח על ידי [[פרעה נכה]], ותפישה פרו-מצרית, אשר אותה מייצג יהויקים בן זבודה שהומלך על ידו, ולכן יש הסוברים כי זאת הסיבה לבחירתו של [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] ב[[צדקיהו]].{{הערה|בוסתנאי עודד, '''עולם התנ"ך: מלכים ב'''', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 211.}}
מוצאה של זבודה הוא מהעיר רומה. ישנם המזהים עיר זאת ב[[חורבת רומא]] באזור [[בקעת בית נטופה]].{{הערה|שם=רייני|[[אנסון רייני]], [[אנציקלופדיה מקראית]], כרך ז', עמוד 337, ערך רומה}}{{הערה|בוסתנאי עודד, '''עולם התנ"ך: מלכים ב'''', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 207.{{ש}}[[יהודה קיל]], דעת מקרא, מלכים ב', כ"ג לו}}. בהתאם לכך מועלית ההשערה שזבודה נישאה ל[[יאשיהו]], בנישואים פוליטיים, שנועדו לחזק את הקשרים הפוליטיים עם שבטי הצפון.{{הערה|[[שלום זמירין]], '''יאשיהו ותקופתו''', ירושלים, [[מוסד ביאליק]], תשל"ז, עמ' 56}} מוצאה הגלילי של זבודה, שלא מ[[שבט יהודה]], על פי פרשנות זאת, מובא כהסבר לכך שלאחר מותו של יאשיהו "[[עם הארץ]]" בחרו להמליך את [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]], בנה של [[חמוטל בת ירמיהו]] במקומו, למרות שהיה צעיר מיהויקים, בנה של זבודה.
 
[[חיים אריה גינזברג]] העדיף לזהות את רומה עם דומה בדרום יהודה. ישנם המזהים את רומה עם אחד המקומות בשם "[[רמה (מקרא)|רמה]]" בעקבות [[תרגום השבעים]]{{הערה|שם=רייני}}.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/זבודה_בת_פדיה"