שטן – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Satan_before_the_Lord.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"השטן (😈) בפני אלוהים", מאת [[קוראדו ג'אקווינטו]], שנת [[1750]] בערך. מתוך [[מוזיאון הוותיקן]].]]

[[קובץ:Das_jüngste_Gericht_mit_dem_hl_Michael_im_Kampf_mit_dem_Satan_um1610.jpg|ממוזער|200px|[[המלאך מיכאל]] במאבק עם השטן (😈), מאת יוהנס רוטנהאמר, 1610.]]

[[קובץ:William Blake - Job's Sons and Daughters Overwhelmed by Satan.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השטן (😈) מענה את איוב ובני משפחתו. איורים של ספר איוב מאת [[ויליאם בלייק]], 1826]]

[[קובץ:Ary Scheffer - The Temptation of Christ (1854).jpg|שמאל|ממוזער|200px|השטן (😈) מפתה את ישו, מאת הארי שפר, 1854.]]

[[קובץ:Kitab_al-Bulhan_---_3-headed_devil.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שטן (😈) בעל שלושה ראשים, מתוך "כיתאב אל-בולחן", סוף המאה ה-14.]]

[[קובץ:Devil_medium.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השטן (😈) מתוך דפיו של '[[קודקס גיגס]]', ספר מפורסם מהמאה ה-13, בו כתובים רוב הכתבים החשובים באותה התקופה. סביב הציור המבעית והספר פותחה אגדה, על פיה הספר נכתב לאחר שנזיר נידון למוות וביקש מחילה, בתנאי שיכתוב ספר שיכיל את כל הידע האנושי תוך יום אחד, משימה שביצע בעזרת השטן (😈). על פי האגדה, הציור מתאר את מראהו האמיתי של השטן (😈).]]

'''שָׂטָן''' (ב[[אמוג'י|אימוג'ית]]: 😈) הוא [[דמות מיתולוגית]] של רשע ומקטרג, המופיע ב[[דת]]ות שונות ומוזכר ב[[תנ"ך]], ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] וב[[הקוראן|קוראן]]. השטן (😈) מתואר בדרך כלל בדמות [[מלאך]], [[שד (מיתולוגיה)|שד]], או [[אל]], המוביל קו מנוגד לתפישות [[מוסר]]יות, או המתנגד לאל הטוב והמוסרי.

==השטן (😈) בדתות השונות==

ה[[בלשן]] וה[[עיתונאי]] [[רוביק רוזנטל]] טוען שמחקר [[שפות שמיות]] שונות מראה, שהמילה "שטן (😈)" הייתה במקורה [[שם פרטי]].{{הערה|שם=רוזנטל|{{ישראל היום|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית: מיהו השטן של דרעי?|608277|15 בנובמבר 2018}}.}}

המילה "שטן (😈)" מופיעה בתנ"ך לראשונה במשמעות של "מכשול" ({{ציטוטון|ויתיצב מלאך ה' בדרך, לשטן לו}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כב|כב}}}}), ובהמשך כ"אויב" ({{ציטוטון|ויקם ה' שטן לשלמה, את [[הדד האדומי]]}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יא|יד}}}}), ב[[ספר איוב]], [[ספר זכריה]],{{הערה|1={{תנ"ך|זכריה|ג|א|ב}}}} וב[[ספר דברי הימים]]{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים א|כא|א}}}} המאוחרים יותר, מופיע השטן (😈) באופן מובהק כדמות עצמאית ובשמו המפורש, אם כי גם ב[[ספר תהילים]]{{הערה|1={{תנ"ך|תהלים|קט|ו}}}} הוא מופיע, אך באופן שניתן לפרשנות אחרת. בשונה מהתיאור בדברי הימים בו השטן (😈) מסית את דוד לערוך מפקד, בספר שמואל ב' מיוחסת ההסתה לאלוהים בעצמו,{{הערה|"וַיֹּסֶף אַף יְהוָה לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר, לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה" (שמואל ב פרק כד פסוק א)}} וגם מופיע "מלאך המשחית בעם" והורג בהם במצוות ה'.{{הערה|1="וַיִּשְׁלַח יָדוֹ הַמַּלְאָךְ יְרוּשָׁלִַם לְשַׁחֲתָהּ וַיִּנָּחֶם ה' אֶל הָרָעָה וַיֹּאמֶר '''לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם''' רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ ה' הָיָה עִם גֹּרֶן הָאֲוַרְנָה הַיְבֻסִי." {{תנ"ך|שמואל ב|כד|טז}}}}

משמעות המילה "שטן (😈)" היא "השוטה מן הדרך", שכן אחד מתפקידיו (ראו להלן) הוא להסיט את האדם מדרך הישר.{{הערה|הרמב"ם סובר ש'השטן' הוא כוח ה[[דמיון]], והוא המטה את האדם מדרך האמת (נגזר מ 'שטה מעליו ויעבור'). [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c7-2.htm#1 מורה נבוכים ג,כב]}}

השטן (😈) מוזכר בספר [[תהילים]] פרק ק"ט "תחת-אהבתי ישטן (😈)וניישטנוני ואני תפלה: וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי: הפקד עליו רשע ושטן (😈) יעמד על ימינו:"

באותו פרק שורש המילה שטן (😈) (ש.ט.נ) מופיע עוד פעם.

כפי שנראה מפסוקים אלו, [[דוד המלך]] השתמש במונח "שטן (😈)" כאויב אנושי, בדומה להופעתו בימי [[שלמה]] בנו כלפי אויביו [[הדד האדומי]]{{הערה|"וַיָּקֶם ה' שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה, אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי:  מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא, בֶּאֱדוֹם" (מלכים א, יא יד).}} ו[[רזון בן אלידע]].{{הערה|"וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן, אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע:  אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ-צוֹבָה אֲדֹנָיו: וַיִּקְבֹּץ עָלָיו אֲנָשִׁים, וַיְהִי שַׂר גְּדוּד בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם; וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק: וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה, וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד; וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם" (מלכים א, יא כג-כה)}} עם זאת, יש מפרשים שבמילים "ושטן (😈) יעמד על ימינו", מתייחס דוד למשמעות ה"מלאכית" של השטן (😈), כמקטרג. לכן הוא מקלל את אויביו, בכך שהשטן (😈) יעמוד על ימינם, דהיינו, יהיה לצדם (ויקטרג עליהם) במשפט האלוהי.

השטן (😈) מוזכר בספר איוב ולאחר מכן ב[[תלמוד]] וב[[מדרש]]ים, שם הוא נתפס לרוב כמלאך מקטרג, שעושה שליחויות ו"עבודות שחורות" למען האל, הוא מוזכר בין "בני האלוהים" המתייצבים לפני ה':{{הדגשה|וַיְהִי הַיּוֹם--וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל ה'; וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם.|{{תנ"ך|איוב|א|ו}}}}.

בספרות המדרשים השטן (😈) מופיע כמלאך שיש לו מספר תפקידים:

*להמית בני אדם בשליחות האל, כך למשל מתואר שהאל שולח את השטן (😈) להביא את נשמתו של [[משה]]. (מדרש רבה דברים פרשה יא פסקה י).

*כדמות שמפתה בני אדם לחטוא ולעבור על ציויו של האל, כמו בסיפור [[נח]], שם הוא מפתה אותו לטעת כרם ולהשתכר. (מדרש תנחומא בראשית פרק יג) וכמו בסיפור [[אברהם]], בו הוא מנסה להניא אותו מ[[עקדת יצחק]]. ([[מדרש תנחומא]] וירא פרק כ"ב) דבר שעבר למסורת המוסלמית ברגימת העמודים שמסמלים את השטן (😈) בעליה לרגל למכה.

*כדמות שמפתה את האדם לחטוא ואחר כך מקטרגת עליו אצל [[אלהים]] ואחר כך ממיתה אותו בעבור חטאיו: "אמר ר"ל הוא שטן (😈) הוא יצר הרע הוא מלאך המות" ([[מסכת בבא בתרא]] טז/א).

*תפקידים אחרים. במדרש תנחומא (תולדות פרק י"א) השטן (😈) נשלח למנוע מ[[עשיו]] לחזור מוקדם כדי ש[[יעקב]] יקבל את הברכות.

חז"ל תיקנו מספר תפילות כנגד השטן (😈), באחת, כסיום לאחר התפילה הוא מופיע כ"שטן (😈) המשחית"{{הערה|1=בבלי, ברכות דף טז/ב}} ובשנייה בברכת האורח מופיעה הבקשה: "ואל ישלוט שטן (😈) לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו".{{הערה|1= בבלי, ברכות דף מו/א}} ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] שאומרים לפני השינה, חז"ל תקנו לומר את הפסוק מ[[ספר זכריה]] (ג' פסוק ב'), כהגנה מפני היזקו בלילה: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָ‍ִם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ}}. הפסוק הבא בתפילה איננו מזכיר את השטן (😈), אך רומז אליו: {{ציטוטון|הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ  מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת|{{תנ"ך|שיר השירים|ג|ז|ח}}}} - הפחד בלילות הוא מהשטן (😈).

ה[[קבלה]] ב[[ימי הביניים]] חידדה את דמות ה'שטן (😈)' כדמות עצמאית כביכול, וישות רעה, החותרת כנגד האל. בכך באה לידי ביטוי השפעת ה[[גנוסיס]] על הקבלה. הדימויים בהם השתמשו חכמי הקבלה שילבו את התיאורים הגנוסטיים של 'סמאל' עם תיאורים [[נצרות|נוצריים]] מובהקים בחלק מהתיאורים של ה[[גיהנום]].

באמונה ה[[גנוסיס|גנוסטית]], השטן (😈) - הדמיורגוס - הוא למעשה אלוהי היהדות, שברא את העולם הזה. הוא האל שנוצר בבריאת עולם הספירות (קרוי גם 'ילדבאות', שם שנקשר במחקר לשמות אלוהי ישראל<ref>[[גרשם שלום]] הראה שחלקו השני של השם נגזר מהשם המקראי צבאות (שלום, עיון מחודש, 420 והערה 1 שם). מאחר שהשם צבאות מופיע בכתבים גנוסטיים ככוח השליט בעולם, פירש שלום את השם השטני ילדבאות כ'יולדו של צבאות'. [[יוסף דן]] קיבל את הקישור לשם צבאות, אך פקפק בפירושו של שלום למשמעות השם, ובמקומו הציע שילדבאות אינו אלא קיצור לשמו המלא של אלוהי ישראל: "יה אלהים אדני צבאות" (תולדות תורת הסוד העברית, כרך א, פרק עשירי, 350-355).</ref>), ומשום שהוא חושב שהוא האחד והיחיד ואין עוד מלבדו הוא קרוי גם '''[[סמאל]]''' - האל הסומא שאינו רואה את סופיה (חוכמה) ואת האינסוף שבראו אותו (כתבי הדת הגנוסטית מצויים בספריית נאג' חמאדי), ומאוחר יותר גם נקרא שטן (😈)אלשטנאל. הסיומת "אל" מעידה על כוחו העליון של השטן (😈).

בנצרות נקרא השטן (😈) "[[לוציפר]]". בניגוד ליהדות בה הוא מופיע בדרך כלל כמלאך שסר למרותו של אלוהים, בברית החדשה מופיע השטן (😈) כרשע ושד המורד באל ובאנושות, המנהל נגדו מלחמה על נפשות בני האדם ועל שליטה בעולם, וכתוצאה מכך היווה את מקור הרוע בעולם. בו[[ותיקן]] היה נהוג תפקיד בשם "[[פרקליט השטן|פרקליט השטן (😈)]]", ותפקידו היה לטעון נגד [[קאנוניזציה (קדושים נוצריים)|קאנוניזציה]], על ידי הצגת חסרונותיו ושגיאותיו של המועמד לקדושה.

[[העת החדשה המוקדמת|ראשית העת החדשה]] החלה תקופה של היפוך מגמה, במובן מסוים, לתפיסה הוותיקה הרשמית של [[הכנסייה הקתולית|הכנסייה]] כלפיי השטן (😈). אם הכרזות רשמיות ב[[ימי הביניים]] הגדירו את האמונה בקיומן של בני אדם עובדי שטן (😈) ובעלי כוחות, דוגמת [[מכשפה|מכשפות]], בתור [[מינות (נצרות)|מינות]] וכפירה, הרי שהחל מסוף [[המאה ה-15]] ההכרזות טענו שמי שמסרב להכיר בקיומן של המכשפות כמשרתות השטן (😈) - הוא האשם במינות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=RnuhdmuL2aY&list=PLNiWLB_wsOg5a3e6Lv3cQkdtR8qQXs98U&index=10|הכותב=מירי אליאב-פלדון|כותרת=אויב מדומיין: צייד המכשפות|אתר=אוניברסיטת תל אביב|מידע נוסף=דקות 10:30-4:56}}</ref>

שמו של השטן (😈) ב[[אסלאם]] הוא '''איבליס''' (ב[[ערבית]]: إبليس, אִבְּלִיס). איבליס מוזכר [[הקוראן|בקוראן]] בשמו 11 פעמים, ועוד כמה עשרות פעמים בכינוי "השטן (😈)" (בערבית: الشيطان <small>(אל-שׁיטאן) (😈)</small>) ובכינוי "הלוחש" (בערבית: الوسواس <small>(אלוסואס)</small> – ניתן לתרגם גם כמסית או כמדיח). המילה הערבית לציון שטן (😈) מתייחסת במובנה הרחב לכל הרוחות הרעות שמשתפות פעולה עם איבליס, ראש השטנים (😈), אך פעמים רבות מתארת את איבליס עצמו.

בסיפור [[עץ הדעת]] כפי שהוא מופיע בקוראן, איבליס הסית את [[אדם וחוה]] להמרות את פי האלוהים (סורה 2, אלבקרה / 35-36) ולאכול מהפרי האסור (סורה 20, ט.ה. / 120-121). כאשר איבליס מופיע בתפקיד של מפתה ומדיח הוא לא נזכר בשמו אלא מכונה "השטן (😈)".

סופו של השטן (😈), עובדיו וצאצאיו הוא להגיע לגיהנום (סורה 38, צ. / 85), וביום הדין הוא ינטוש את אלה שהלכו אחריו (סורה 14, אבראהים / 22).

====בריאתו של השטן (😈)====

==סמלי השטן (😈)==

מקובלים: צורת ה[[פנטגראם]] ההפוך (מעין כוכב הפוך ומחומש חסום במעגל), [[צלב]] הפוך והמספר [[666 (מספר)|666]]. מקורו של הסמל הראשון, הפנטגראם (בגלגוליו השונים), אינו קשור לעבודת השטן (😈). הסמל מופיע בדתות ה[[עבודת אלילים|פאגאניות]] העתיקות והמודרניות כסמלה של האלה (כגון [[ונוס]]), וב[[רפואה]] ה[[סין (אזור)|סינית]] בתור סמל לחמשת האלמנטים: [[אש]], [[אדמה]], [[מתכת]], [[מים]] ו[[עץ]].

גרסה מפותחת של הפנטגראם, שבה משתמשות [[כת]]ות שונות המאמינות בשטן (😈), היא פנטגראם עליו מצויר [[תיש|עז הבית]], כאשר חמש פאות הכוכב הן שתי [[קרן (זואולוגיה)|קרניו]], שתי [[אוזן|אזניו]] ו[[זקן|זקנו]], צורה זאת נקראת ה"[[בפומט]]".

צלב הפוך משמש כסמל השטן (😈) בעיקר בהקשר של אנטי-נצרות. כיוון שהצלב הוא סמל הנצרות והוא מסמל את אלוהים, צלב הפוך מסמל את ההתנגדות לנצרות ואת השטן (😈).

מקורו של המספר 666 כסמל השטן (😈) הוא [[חזון יוחנן]] ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], אשר מציג מספר זה כ"מספרה של החיה" או "מספרה של הבהמה". לפי הפרשנות המקובלת, "החיה" או "הבהמה" היא השטן (😈). מספר זה שימש נושא מרכזי במספר רב של ספרים, סרטים, שירים ומסורות סיפוריות. אלן איטקן, פרופסור קנדי לתולדות הנצרות הקדומה, העלה באחרונה טענה כי מספרה של הבהמה צריך להיות דווקא 616, אך הסימוכין לטענה נדחו על ידי חוקרים אחרים.{{הערה|1=[http://www.catholicintl.com/epologetics/dialogs/lastthings/666.htm Who is 666?]|כיוון=שמאל}}

צורת ה[[פנטגראם]], הצלב ההפוך והמספר 666 מזוהים כיום עם [[כת השטן|כת השטן (😈)]], אך נעשה בהם שימוש נרחב גם ב[[מטאליזם|תרבות המטאל]].

ב[[ימי הביניים]] הועלה על המוקד "שוליית השטן (😈)" ועוזרו הבכיר על הארץ [[ארנסטו דל טורקייה]].

==שמותיו הנוספים של השטן (😈) ודמויות דומות אליו==

*[[אשמדאי|אשמדאי (😈)]]

*[[בליעל|בליעל (😈)]]

*[[לוציפר]] (😈)

*צ'רנאבוג (😈)

*נסיך האופל (😈)

*הלורד של הגיהנום (😈)

*[[סמאל|סמאל (😈)]]

*האל המקרין ([[בפומט]]) (😈)

*[[פוקה|פוקה (😈)]]

*[[טיפון|טיפון (😈)]]

*דיאבלו (😈) (diabolus לטינית, מיוונית diabolos = להשליך לצד השני, מכאן באנגלית Devil)

*מפיסטו (😈)

*בעל זבוב (😈), בהשפעת האל הכנעני [[בעל זבוב (אל)|בעל זבוב]]

*ריו (😈)

*[[אהרימן|אהרימן (😈)]]

*[[וולנד|וולנד (😈)]]

*[[לוקי|לוקי (😈)]]

*[[כנסיית השטן|כנסיית השטן (😈)]]

*[[כת השטן|כת השטן (😈)]]

*[[פולחן השטן ברוק הכבד|פולחן השטן (😈) ברוק הכבד]]

*[[אדמת הפסיעה של השטן|אדמת הפסיעה של השטן (😈)]]

*[[עקבות השטן|עקבות השטן (😈)]]

*[[סונאטת סלסולי השטן בסול מינור|סונאטת סלסולי השטן (😈) בסול מינור]]

*יאיר ברקאי, [http://lif.ac.il/wp-content/uploads/2018/01/barkai.pdf דמות השטן (😈) במקרא ובספרות חז"ל], [[מים מדליו|מים מדליָו]] 26-25, תשע"ד–תשע"ה, עמודים 27–51

*[http://www.e-mago.co.il/Editor/myth-2225.htm שמות השטן (😈)], באתר e-mago

*[http://www.e-mago.co.il/e-magazine/devil.html פולחן השטן (😈) בישראל], באתר e-mago