בלוק 31 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, |
←הקמה ומטרות: עריכה |
||
שורה 3:
==הקמה ומטרות==
בספטמבר ובדצמבר 1943 כשהגיעו שני [[טרנספורט|טרנספורטים]] של כ-600 ילדים מטרזין, פנו הירש וינוביץ למפקד המחנה בהצעה לרכז את הילדים במבנה נפרד על מנת לא להפריע לעבודת המבוגרים. הירש ששימש כ[[קאפו]] מחנה המשפחות, השתחרר מתפקידו ועבר לנהל את מעון הילדים כ"זקן הבלוק"- "בלוק אלטסטע", בו נקלטו מרבית הילדים (למעט פעוטות וילדים חולים){{הערה|1=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15451 חיי היומיום של אסירי אושוויץ}}.
בלוק הילדים שהיה סמוך לבלוק [[בית החולים]] ב[[אושוויץ|בירקנאו]], היה בפיקוחו הישיר של [[יוזף מנגלה]]. מייקל הוני מספר בעדותו המצויה ב[[המוזיאון היהודי בפראג|מוזיאון היהודי בפראג]] שפרדי היה מדבר עם ד"ר מנגלה "תוך מתן כבוד, אבל בבטחון עצמי ובהעזה". כשהגיעו ילדים נוספים מטרזין, הוא הצליח לשכנע את מנגלה להקצות בלוק נוסף לילדים{{הערה|1={{הארץ|מיכל אהרוני|כולם מכירים את יאנוש קורצ'ק – אז למה לא שמענו על פרדי הירש?|1.5973898|3 באפריל 2018}}}}
שורה 9:
מטרתו של פרדי הירש בהקמת בלוק 31 הייתה ליצור עבור הילדים מסגרת חברתית חינוכית טיפולית כמו אלה שהתקיימו בגטו [[טרזיינשטט]].לדעתו נועד צריף 31 "לשמש מעין מוסד חינוכי". יחודיות המקום היא בכך שהוא הצליח ליצור "חממה" עבור מאות ילדים בתוך [[מחנה השמדה]].
הירש הקפיד על בריאות הגוף של הילדים ועל נקיונם האישי ומדי יום בכל [[עונות השנה ]] ערך מסדר ניקיון. [[יהודה בקון]] , אחד הניצולים
==מראה בלוק 31==
על פי עדויות ניצולים היו קירות בלוק 31 מקושטים בציורים עליזים של אחו, [[פרח|פרחים]], [[שלגיה ושבעת הגמדים]], אותם ציירה [[דינה באביט|דינה גוטליבבה (באביט)]].
| |||