ישראל מאיר הכהן – הבדלי גרסאות

נולד בעיירה [[ז'טל]] ב[[פלך גרודנו]] של [[האימפריה הרוסית]] (היום ב[[בלארוס]]) לר' אריה זאב ולרבנית דובורושה.{{ש}}{{עוגן|שנת לידתו}}אין ודאות מוחלטת לגבי שנת לידתו. הרב [[נתן קמינצקיקמנצקי]], בספרו "[[עשייתו של גדול]]" מסיק מתאריכי הלידה בבקשתו של החפץ חיים להגר ל[[ארץ ישראל]], שהוא חי 94 שנים,{{הערה|Making of a Godol, pp. 1106-1108|כיוון=שמאל}} כלומר נולד בשנת ה'תקצ"ט (1839). גם לפי הערכת בנו הוא נולד בשנת ה'תקצ"ט (1839).{{הערה|בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29152&st=&pgnum=4 תולדות וקורות חייו של בעל החפץ חיים] בנו הוא גם המקור היחיד לתאריך לידתו - י"א בשבט.}} לפי הרב שמואל ברוך שולמן נולד בשנת ה'ת"ר,{{הערה|{{דואר היום|שמואל ברוך שולמן|'''אורחינו הגדולים''', לקראת בואו של ה„חפץ חיים” לא"י|1931/04/12|00303}}}} לפי אחד הביוגרפים שלו [[מנחם מאיר ישר]], הוא נולד בשנת 1838,{{הערה|שם=ישר1}} לפי ה[[יברייסקיה אנציקלופדיה]] הוא נולד בשנת 1833.{{הערה|שם=ישר1|ישר עמוד כה הערה 1}} {{ש}}אביו היה חנווני. אמו הייתה אשתו השנייה של אביו, בנישואיו הראשונים היה אביו נשוי לאחותה, מרים, וממנה נולדו שלושה ילדים: ריזל, משה ואהרן. בסביבות גיל עשר עבר ל[[לימוד תורה|למוד תורה]] ב"פרנס קלויז" ב[[וילנה|ווילנה]], שם נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. אביו ורבו שבקלויז היו מתלמידי רבי [[חיים מוולוז'ין]]{{הערה|"מאיר עיני ישראל", ח"א, עמוד 176-7 (שם מצויין שבגיל 13 למד בוילנה)}}. בוילנה גם הושפע מאוד [[דרשנות|מהמגידים]] המקומיים ומסגנון דרשותיהם ששילבו [[משל|משלים]]{{הערה|"מאיר עיני ישראל", ח"א, עמוד 172}}. בגיל ארבע עשרה{{הערה|ראו [[#שנת לידתו|לעיל]] דיון על שנת הולדתו. המקור למידע הוא עדות בנו (תולדות החפץ חיים עמוד ב), אולם ייתכן שמה שמדויק שם זו דווקא השנה, תרי"ג, ולא הגיל. הרב מאיר ישר מעיד לעומתו שאביו נפטר בשנת תר"ט (עמוד כט).}} נפטר אביו, וכעבור כשנתיים נישאה אמו מחדש לאדם בשם שמעון. על פי עדותו, בתקופת לימודיו בווילנה ניסה [[אד"ם הכהן]] להשפיע עליו שיצטרף לחוג ה[[משכילים]], אך החפץ חיים סירב. בגיל שבע עשרה, בהתאם לרצונו של אביו החורג, ולמרות התנגדותה של אמו, נשא לאישה את אחותו החורגת, פרידא, כדי שלא ייווצר קרע בנישואי אמו. לאחר חתונתם התגוררו ב[[ראדין]], הסמוכה לווילנה, שם גר אביו החורג, ובשנים הראשונות לאחר נישואיהם אכלו על שולחנו. לאחר שהלה נקלע לקשיים כספיים, פתחה אשתו חנות מכולת קטנה שהניבה להם פרנסה בדוחק. הודות לפרנוסו על ידי אשתו, יצא ללמוד לתקופות ממושכות בעיירות שסביב ראדין, ובחלקן גם לימד קבוצות שונות של בחורים, בחלק מהמקרים גם תמורת תשלום. תקופה קצרה כיהן כרב העיירה ראדין, אולם התפטר מתפקידו עקב אי עמידתם של אנשי העיר בתנאים שקבע כשנכנס לתפקיד.{{הערה|כשנכנס לתפקידו התנה עם אנשי העיר שלשה תנאים. 1. שלא יקבל משכורת. 2. שאנשי העיר ימחלו לו במקרה של טעות בדין או אם יפגע בהם. 3. שאנשי העיר יתחייבו לציית לו. בעקבות סירוב של שני סוחרים לציית לפסק דינו, התפטר מתפקידו. (ישר עמוד מו). לפי [[דב כ"ץ]] זה אירע בתקופה מאוחרת יותר, בשנת תרמ"א (כ"ץ תנועות המוסר 25)}} בשנת תרכ"ט הקים בראדין [[ישיבת ראדין|ישיבה]] בשם "ישיבת ראדין", [[ראש ישיבה|עמד בראשה]] ובשנותיה הראשונות אף ניהל אותה ודאג לכל צרכיה.

קיימות עדויות שהרב חזה את השואה ומראותיה, ולפיכך זרז לתשובה ומעשים טובים כדי למנוע את רוע הגזרה.{{הערה|'''מאיר עיני ישראל''', כרך א', עמ' 34, 435. '''מאיר עיני ישראל''', כרך ה, עמ' 285, 287. '''מאיר עיני ישראל''', כרך ב, עמ' 21, 40. '''חפץ חיים על התורה''', עמ' קס"ה. ראה גם '''השואה : לקט דברים בנושא חורבן יהדות אירופה ת"ש-תש"ה מתוך אספקלריה של תורה''', הרב יואל שוורץ והרב יצחק גולדשטיין, עמ' 66-67}} הרב התמצא במאורעות לאומיים והבין-לאומיים, ואף שילבם בדרשות פרשת השבוע.{{הערה|'''מאיר עיני ישראל''', כרך ה, עמ' 296.}} הוא האמין שעם ישראל יחזור לארצו בליווי ניסים גלויים, ונבואות הגאולה יתגשמו כפשוטן.{{הערה|'''מכתבי הרב החפץ חיים''', בעריכת בנו, עמ' 78.}} כאשר סיפרו לו בצהלה על [[הצהרת בלפור]] - הוא בכה מעצב כי האמין שמהלך זה הוא זעיר ביחס לגאולה שציפה: "אבל אני יודע שהקב"ה יש לו לשלם, והוא ישלם הכל, לא תיפול שערה מכל מה שהבטיח [ניסים ונפלאות], ואם כן – מה לי ולהצהרת בלפור ?!".{{הערה|'''מאיר עיני ישראל''', כרך ב, עמ' 476.}}

* בנו אברהם, נפטר בצעירותו בשנת [[תרנ"ב]] ([[1891]]).{{הערה|משנה ברורה, באור הלכה, סימן של"ב, סוף ד"ה "ואם הוא ספק."}}