יוסף ברבי ניסן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "'''יוסף ברבי ניסן''' היה פייטן מהאסכולה של הקליר שפיוטיו ידועים כקשים במיוחד להבנה. ==תקופתו ומקומו== מיצירותיו הנשענות על החלוקה התלת שנתית לקריאת התורה והעדרו של התייחסות לברכת מצמיח קרן ישועה ניכר שנוסח התפילה שלו היה ארצישראלי ועל כן מסיקים שהוא ח..."
 
שורה 4:
מיצירותיו הנשענות על החלוקה התלת שנתית ל[[קריאת התורה]] והעדרו של התייחסות לברכת [[מצמיח קרן ישועה]] ניכר שנוסח התפילה שלו היה ארצישראלי ועל כן מסיקים שהוא חי בארץ ישראל.
 
בלפחות אחד מיצורותיו ניכרת החתימה "יוסף ברבי ניסן משוה קריתים". [[שמואל קליין]] טען, על פי התרגום הירושלמי, "דִבְנוּהָ קַרְתָּא", לאזכור של [[שוה קריתים]] בתורה{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|ה}}}}, שיוסךשיוסף ברבי ניסן היה מ[[נווה (עיר בסוריה)|נווה]], בדרום סוריה. היו שדחו זיהוי בכך שהניקוד בתרגום ירושלמי הוא אחר ואינו מתייחס לנווה{{הערה|בנימין לפלר, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/LofflerL76.pdf יוסה (יוסף) בירבי ניסן משוה קריתים: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"], לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 416}} ואחרים כמו [[יוסף יהלום]] שחזקו את הזיהוי. יהלום אף טען שמציאת שריד מפיוט של יוסף ברבי ניסן על [[פפירוס]] מצביע על כך שהפייטן היה מהאיזור סביב הכנרת, מקום יש חומר גלם בשפע לפפירוסים{{הערה|יוסף יהלום, [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/1Joseph_Yahalom.pdf פפירוס פייטני למועדי החורף ומשמעותו לתולדות היישוב בארץ־ישראל בשלהי התקופה הביזנטית], קתדרה 162, טבת תשע"ז, עמוד 10}}.
 
[[חיים שירמן]] שיער שיוסף ברבי ניסן חי בתקופה הביזנטית, מכיוון שלא נמצא בפיוטיו התייחסות לערבים. יהלום ציין את התייחסותו לנצרות במילים "גדע קרן שעיר" כראייה נוספת לקדמותו לפני הכיבוש הערבי{{הערה|יוסף יהלום, [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/1Joseph_Yahalom.pdf פפירוס פייטני למועדי החורף ומשמעותו לתולדות היישוב בארץ־ישראל בשלהי התקופה הביזנטית], קתדרה 162, טבת תשע"ז, עמוד 12}}. [[בנימין לפלר]] כתב שהוא חי אל תוך התקופה הערבית, שכן יוסף ברבי ניסן מזכיר באחד מפיוטיו את האויבים בכינוי "לועטי דבשת", שמכוון כנראה לערבים{{הערה|בנימין לפלר, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/LofflerL76.pdf יוסה (יוסף) בירבי ניסן משוה קריתים: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"], לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 406}}.