פייר דה פרמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 29:
פרמה תרם תרומה משמעותית לפיתוח ה[[חשבון אינפיניטסימלי|חשבון האינפיניטסימלי]], שהיה בראשית התפתחותו. הוא מצא דרך לחישוב [[אינטגרל]], ובכך סיפק לניוטון וללייבניץ בסיס חשוב לפיתוח [[המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי]], על שמו נקרא [[משפט פרמה (לנקודות קיצון)]] שנחשב משפט מרכזי בתחום. במשך שנים רבות היה מקובל לחשוב שניוטון גילה את החשבון האינפיניטסימלי באופן עצמאי. ב-1934 גילה לואיס טי. מור הערה של ניוטון לפיה השיטות שלו מבוססות על השיטה של פרמה לשרטוט משיקים.{{הערה|[[סיימון סינג]], [[המשפט האחרון של פרמה (ספר)|המשפט האחרון של פרמה]], 1997, עמ' 71}}. פרמה מצא שיטה למציאת [[מרכז הכובד]] של גופים, והשפיע על המשך המחקר בתחום זה.
 
לאחר מותו של פרמה ב-[[1665]], פרסם בנו סמואל את מרבית יצירותיו. בשנים שלאחר מותו עמלה הקהילה המתמטית והוכיחה את כל משפטיו (או הפריכה את השערותיו השגויות) למעט משפט אחד, שנודע בשל כך בשם [[המשפט האחרון של פרמה]]. המשפט זכה לפרסום רב והוכח סופית רק בשנת 1995 על ידי המתמטיקאי הבריטי, פרופסור [[אנדרו ויילס]], בפרסום של מעל 200 עמודים אשר מכילים מגוון תחומים ברמת מורכבות גבוהה, כגון עקומים אליפטיים, שמרבית המתמטיקאים אינם מוכשרים להבין.
 
==לקריאה נוספת==