בועה כלכלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאמין מדובר על אחד אחר..
שורה 4:
 
==הגורמים להיווצרות בועות==
על פי רוב נוצרות בועות לאחר הופעתה של [[טכנולוגיה]] חדשה או רעיון עסקי חדש, המשלהב את דמיונם של המשקיעים וגורם להם לזנוח את השיטות המסורתיות והבדוקות להערכת שווים של נכסים וחברות, לטובת ראייה אופטימית מדי של הפוטנציאל הגלום בחידוש. כך למשל קרה ב-[[1687]], כאשר משלחת ימית בראשות [[ויליאם פיפס]] משתה אוצר [[זהב]] [[ספרד]]י טבוע בחופי [[אמריקה]]. ספקולנטים [[בריטניה|בריטים]] מיהרו להשקיע את הונם בחברות חדשות שהוקמו כדי לחפש אוצרות דומים. מיזמים אלה כשלו וגררו איתם למפולת את שוק המניות הצעיר של [[לונדון]]. כשלוש מאות שנים לאחר מכן עטו המשקיעים באופן דומה על מניותיהן של חברות [[אינטרנט]] בבורסת ה[[נאסדאק]], אך רק מעטות מהחברות שרדו את המפולת שבתום הבועה.
 
גורם נוסף שבלעדיו לא מתרחשת בועה היא זמינותו של [[אשראי]] זול, ונכונותם של [[בנק]]אים להקצות אותו ללווים מפוקפקים, שבימים כתיקונם לא היו נחשבים ראויים לו. בתנאים אלה יכולים הספקולנטים לרכוש את הנכס הבועתי באמצעות [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] שלא באמת שייך להם, ולנפח את מחיר הנכס. כאשר מאפשרים למשקיעים לקבל הלוואות גם כנגד הנכס עצמו (כלומר לרכוש, למשל, מניה ב-100 שקלים ולקבל הלוואה בגודל דומה, כשהמניה משמשת כ[[ערבון]] כנגדה) נוצר מעגל קסמים שיכול לדחוף את מחיר הנכס הרבה מעבר לערכו הריאלי. דוגמה מפורסמת לבועה שהונעה על ידי אשראי שכזה, היא [[בועת הים הדרומי]] ([[1720]]). במקרה ידוע לשמצה זה הייתה זו החברה עצמה שהלוותה למשקיעים את הכסף לרכישת מניותיה.