תסמונת נלסון – הבדלי גרסאות

'''תסמונת נלסון''' (ב[[אנגלית]]: '''Nelson's syndrome''') היא הפרעה נדירה המופיעה בכ-15-25% מהחולים לאחר הסרת שתי [[בלוטת יותרת הכליה|בלוטות יותרת הכליה]] לטיפול ב[[מחלת קושינג]] ו[[היפופיטויטריזם]]<ref>{{Cite web|title = Nelson's Syndrome {{!}} UCLA Pituitary Tumor Program|url = http://pituitary.ucla.edu/body.cfm?id=53|website = pituitary.ucla.edu|accessdate = 2015-11-05}}</ref>. התסמונת מופיעה בקרב חולים עם [[אדנומה]] בבלוטת [[יותרת המוח]] המפרישה את ההורמון [[ACTH]] ולאחר הניתוח, עקב אובדן המשוב מבלוטות יותרת הכליה, מתעוררת צמיחה מהירה של הגידול. המקרה הראשון של תסמונת נלסון דווח בשנת [[1958]] על ידי ד"ר דון נלסון.

מנגנון המשוב שגורם לתסמונת קשור לירידה ברמות ה[[קורטיזול]] הנגרמת כתוצאה מכריתת בלוטות יותרת הכליה. מצב זה מגדיל את ייצור ה-[[CRH]], כיוון שהוא אינו מדוכא יותר ב[[היפותלמוס]] על ידי הקורטיזול. עקב כך, רמות ה-CRH המוגברות מגבירות את צמיחת הגידול. חומרת התסמונת תלויה בהשפעה הורמון ה-ACTH על העור, רמת ההפחתה בהפרשת הורמוני יותרת המוח עקב הדחיסה של הגידול ומעוצמת הפלישה של הגידול למבנים הסובבים את בלוטת יותרת המוח<ref name=":3">{{Cite journal|title = Nelson Syndrome: Background, Pathophysiology, Epidemiology|url = http://emedicine.medscape.com/article/923425-overview#showall|date = 2017-05-03}}</ref>. תסמיני התסמונת כוללים [[היפרפיגמנטציה]] של העור, הפרעות ראייה, כאבי ראש, רמות גבוהות ולא תקינות של בטא-MSH ו-ACTH, הגדלה לא תקינה של בלוטת יותרת המוח והפרעה במחזור הווסת אצל נשים<ref name=":6">{{Cite journal|title = Nelson's Syndrome|journal = Arquivos Brasileiros de Endocrinologia & Metabologia|issn = 0004-2730|pages = 1392–1396|volume = 51|issue = 8|doi = 10.1590/S0004-27302007000800026|first1 = Alia|last1 = Munir|first2 = John|last2 = Newell-Price|year = 2007|pmid = 18209878}}</ref>. הופעת המחלה יכולה להתרחש עד 24 שנים לאחר ביצוע כריתה דו-צדדית של יותרת הכליה, כשבממוצע התסמונת מתרחשת עד כ-15 שנים לאחר הכריתה<ref name=":5">{{Cite journal|title = Nelson's syndrome|url = http://www.eje-online.org/content/163/4/495|journal = European Journal of Endocrinology|date = 2010-10-01|issn = 0804-4643|pmid = 20668020|pages = 495–507|volume = 163|issue = 4|doi = 10.1530/EJE-10-0466|first1 = T. M.|last1 = Barber|first2 = E.|last2 = Adams|first3 = O.|last3 = Ansorge|first4 = J. V.|last4 = Byrne|first5 = N.|last5 = Karavitaki|first6 = J. a. H.|last6 = Wass}}</ref>. אמצעי מניעה שניתן להשתמש בו על מנת למנוע את הופעת התסמונת הוא [[רדיותרפיה]] מונעת לאדנומה לפני או לאחר הניתוח<ref name=":0">{{Cite journal|title = Nelson's syndrome: a review of the clinical manifestations, pathophysiology, and treatment strategies|journal = Neurosurgical Focus|date = 2015-02-01|pages = E14|volume = 38|issue = 2|doi = 10.3171/2014.10.FOCUS14681|pmid = 25639316|first1 = Jimmy|last1 = Patel|first2 = Jean Anderson|last2 = Eloy|first3 = James K.|last3 = Liu}}</ref>. הקרנות ניתנות לביצוע גם בסיוע [[MRI]]. אם טרם הניתוח לא נמצאו גידולים ב-MRI, יש לבצע בדיקת MRI לאחר הניתוח למעקב<ref name=":2">{{Cite journal|title = A study of patients with Nelson's syndrome|journal = Clinical Endocrinology|date = 1998-10-01|issn = 1365-2265|pages = 533–539|volume = 49|issue = 4|doi = 10.1046/j.1365-2265.1998.00578.x|first1 = Maria A. Albergaria|last1 = Pereira|first2 = Alfredo|last2 = Halpern|first3 = Luiz Roberto|last3 = Salgado|first4 = Berenice B.|last4 = Mendonça|first5 = Marcia|last5 = Nery|first6 = Bernardo|last6 = Liberman|first7 = David H. P.|last7 = Streeten|first8 = Bernardo L.|last8 = Wajchenberg|pmid = 9876353}}</ref>. גורמי סיכון לתסמונת כוללים גיל צעיר והריון<ref name=":3">{{Cite journalהערה|title שם= Nelson Syndrome: Background, Pathophysiology, Epidemiology|url = http://emedicine.medscape.com/article/923425-overview#showall|date = 2017-05-033}}</ref>. היפר-פיגמנטציה ורמות ACTH בצום בפלזמה מעל 154 pmol/l הם גם גורמים המנבאים סיכון גבוה לתסמונת לאחר כריתת יותרת הכליה<ref name=":2" />.