פול בולס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Smadar gonen (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 4:
ב 1947 הוא התיישב בטנג'יר כשהיתה אזור בין לאומי ואשתו ג'יין הצטרפה אליו ב 1948. מלבד חורפים שבילה ב[[ציילון]] בשנות החמישים, טנג'יר נעשתה לביתו למשך כל חייו. הוא נעשה לסמל של הגולים האמריקנים בעיר.
בולס נפטר ב [[1999]] בגיל 88
==ביוגרפיה==
שורה 10:
פול בולס נולד בניו יורק, בן יחיד לרנה (ווינוויזר) וקלוד בולס, רופא שיניים. ילדותו היתה נוחה מבחינה חומרית, אך אביו היה קר ורודן שדחה כל משחק או שעשוע ואיים על אשתו ובנו. על פי סיפור משפחתי, אביו ניסה להורגו כשחשף אותו לסערת שלגים מבעד לחלון פתוח. וזה עיצב את יחסיהם לכל משך חייו.{{הערה|Spencer Carr, Virginia (2009), Paul Bowles: A Life, Evanston: Northwestern University Publishing, p. 1''}}. אמו היא זו שגידלה אותו בחום והקריאה לו סיפורים של אדגר אלן פו ועוד... כבר בגיל 4 הוא החל לכתוב סיפורים, שירה סוריאליסטית ומוזיקה. בגיל 17 התפרסם שיר שלו במגזין צרפתי{{הערה| Hibbard, Allen. "Paul Bowles: A Biographical Essay". paulbowles.org
הוא אמנם החל ללמוד באוניברסיטת וירג'יניה ב 1928 אך פרש מהלימודים בטרם סיימם. הוא נסע לפריס בהיחבא מהוריו בלא כוונה לחזור. הוא עבד שם בעיתון, אך
בפריז נהיה בולס חלק מהמעגל החברתי של [[גרטרוד שטיין]] ובעידודה ביקר ב 1931 בטנג'יר עם קופלנד. מאוחר יותר הפך בולס את מרוקו לביתו ושאב ממנה השראה לרבים מסיפוריו.{{הערה| "Author: Bowles, Paul". Booksfactory.com. Archived from the original on April 1, 2003. Retrieved September 14, 2016
▲בפריז נהיה בולס חלק מהמעגל החברתי של [[גרטרוד שטיין]] ובעידודה ביקר ב 1931 בטנג'יר עם קופלנד. מאוחר יותר הפך בולס את מרוקו לביתו ושאב ממנה השראה לרבים מסיפוריו.{{הערה|Author: Bowles, Paul". Booksfactory.com. Archived from the original on April 1, 2003. Retrieved September 14, 2016.}}
בחזרתו לברלין פגש את [[כריסטופר אישרווד]] שהעניק לגיבורת ספרו פרידה מברלין את שמו של בולס, סאלי בולס. לאחר מכן הוא חזר לצפון אפריקה וסייר בחלקים ניכרים של מרוקו, אלג'יר וטוניס.
ב 1937 הוא חזר לניו יורק ובמשך כעשור טיפח קריירת הלחנה ושיתף פעולה עם [[אורסון וולס]], [[טנסי ויליאמס]] ואחרים במוזיקה למחזות וקונצרטים תזמורתיים.
ב 1938 הוא נישא לג'יין איירJane Auer, סופרת. אלו היו נישואין מאוד לא קונבנציונליים. לשניהם היו יחסים אינטימיים עם בני אותו מין, אך הם שמרו על קשר קרוב אחד עם השני לאורך כל חייה של ג'יין.{{הערה|Holland, Patrick (2002).
ב 1945 הוא החל לכתוב סיפורים קצרים שנכללו בקובץ ."A Distant Episode".באותו זמן פרסמה אשתו את הספר 'שתי גברות רציניות'. (הספר ראה אור בעברית ב 2018 בהוצאת לוקוס)
ב 1947 הוא עבר להתגורר בטנג'יר וג'יין הצטרפה אליו שנה מאוחר יותר. בולס אמר שהוא הגיע לשם כי רצה לכתוב רומן, נמאס לו לכתוב מוזיקה עבור אחרים כמו אורסון וולס ו[[ג'וזף לוסי]].
בולס חי בטנג'יר 52 שנה מתוך 88 והוא נעשה מזוהה מאד עם העיר ושימש כסמל למהגרים האמריקנים. כשהוא וקופלנד ביקרו שם לראשונה הם ראו את האקזוטיקה והמנהגים השונים, הם לא היו כפופים או מחויבים למנהגי המקום השונים מקבוצה אתנית אחת למשנה. טנג'יר היתה מרכז מסחרי בין לאומי עם אוכלוסייה מגוונת של ברברים, ערבים, ספרדים וצרפתים שדיברו בכל השפות הללו. כשחזר לעיר ב 1947 הוא גילה שהיא השתנה אבל עדיין הקסימה אותו במוזרותה.
בולס סייר לבדו בסהרה באלג'יר ועבד על רומן וסיפר שהוא היה כותב במיטה במלונות במדבר.
עלילת הספר מלווה שלושה אמריקנים: פורט אשתו קיט, וחברם טאנר במסעם במדבר האלג'ירי. טנסי וויליאמס כתב בניו יורק טיימס שהספר הוא כמו סופת רעמים בקיץ, "פועם עם הבזקי אש פנימיים"{{הערה|Williams, Tennessee (December 4, 1949). "An Allegory of Man and His Sahara". The New York Times. Retrieved 2016-06-09
ב 1950 התפרסם קובץ סיפוריו The Delicate Prey and Other Storie
בראיון שנערך עמו 30 שנה מאוחר יותר, הוא השיב לטענה שרוב גיבורי סיפוריו הם קורבנות לאלימות פיזית או נפשית.{{הערה|Paul Bowles", The Paris Review Interviews, p. 190
בד בבד עם קריירת הכתיבה הוא הלחין מחזות. הזוג בולס חבר לקבוצת המהגרים בטנג'יר ואירחו את [[טרומן קפוטה]], טנסי וויליאמס, [[גור וידאל]], ו[[ויליאם בורוז]] ו[[אלן גינסברג]]. כמו כן הוא התוודע למוזיקת הז'אז'וקה המרוקנית.
שורה 37 ⟵ 35:
ב 1957 קיבלה ג'יין שבץ מוחי קל שגרם להתדרדרות במצבה הגופני. מחלתה של ג'יין העסיקה את בולס עד מותה ב 1973 במלגה.
בעזרת קרן רוקפלר וספריית הקונגרס סייר בולס במרוקו והקליט מוזיקה מרוקנית מסורתית.{{הערה| The Rif to Music," ''Their Heads are Green and Their Hands are Blue'' (Random House, 1963), pp. 97 to 141
ב 1968 הוא לימד במכללה בסן פרנסיסקו קורס מתקדם בכתיבה והרומן האירופי המודרני.{{הערה| Without Stopping'' (Putnam,
{{הערה|
ב 1985 התפרסם תרגומו לסיפורים קצרים של [[חורחה לואיס בורחס]]
כשנשאל בראיון ב 1988 על חיי החברה שלו ענה: "אני לא יודע מהם חיי חברה... שלי מסתכמים באלו שמשרתים אותי ואלו שמבקשים לראיין אותי. וכשנשאל איך הוא מסכם את הישגיו, הוא ענה: "כתבתי כמה ספרים ומוזיקה."{{הערה| Paul Bowles: The Complete Outsider," Interview with Catherine Warnow and Regina Weinreich/ 1988, in Conversations with Paul Bowles, ed. Gena Dagel Caponi, 1993, p. 217
בולס הופיע לכמה רגעים בתחילת ובסוף הסרט שביים [[ברנרדו ברטולוצ'י]] על פי ספרו שמיים מגינים מעל (1990). המוזיקה שהלחין כמעט שנשכחה במרוצת השנים אך ב 1990 דור חדש של מוזיקאים אמריקנים החל שוב להתעניין ולנגן את המוזיקה שלו. {{הערה| Campbell, John. "Art Song of Williamsburg". Artsong Update. Retrieved 9 June 2016
ב 1995 בולס ביקר בניו יורק, לפסטיבל לכבודו בו השמיעו את המוזיקה שלו. זו היתה הפעם האחרונה שהגיע לאמריקה. סרט דוקומנטרי שנעשה על חייו, Let It Come Down: The Life of Paul Bowles שזכה בפרס אמי בניו יורק.
שורה 55 ⟵ 53:
בולס למד בתחילה אצל קופלנד ולאחר מכן אצל וירג'יל תומסון{{הערה|Thomson, Virgil. ''Virgil Thomson''. New York: Alfred A. Knopf, 1966, pp. 206-207
קופלנד אמר על המוזיקה שלו: "זו מוזיקה שבאה מאישיות רעננה מלאה בקסם ויצירתיות מלודית, מפתיעה בצורתה האינסטינקטיבית והלא אקדמית. באופן אישי אני מעדיף את החובבנות של בולס על המוזיקה השמרנית המיומנת." {{הערה|Copland, Aaron. ''Copland On Music''. Garden City, New York: Doubleday & Company, 1960, pp. 161-162
לאחר המלחמה בולס התיישב בטנג'יר ונהיה לסופר בעל שם בינלאומי. בולס אמר: "שקשה למצוא בטנג'יר אפילו פסנתר אחד מכוון. ואט אט הוא גילה שיש שם אווירה שמתאפשרת לתיאור רק על ידי כתיבה ולא במוזיקה. המוזיקה שלי היתה מלאת חיים כמוני ואת הצד האפל שלי יכולתי לתאר רק בעזרת השפה. עם פרסום השמיים מגינים מעל הוא נהיה עצמאי וכשרון כתיבתו האפיל על כשרון ההלחנה שלו." {{הערה|. Briatte, Robert. An American in Paris: "Portrait of Paul Bowles". Liner Notes from Koch International (3-1574-2), 1995, pp. 5-6
רק בעשור טרם מותו התעוררה התעניינות חוזרת במוזיקה שלו ושבו לנגן מיצירותיו. ב 1994 נערך בפריז קונצרט בו הוא נוכח וניגנו בו גם מיצירות וירג'יל תומסון, לאונרד ברנשטיין ופיליפ ראמי. {{הערה|Petit de Voize, Yves. An American in Paris. Liner Notes from Koch International (3-1574-2), 1995, pp. 7-8
פול בולס היה חלוץ בחשיפתו את המוזיקה הצפון אפריקנית לעולם המערבי, הוא הקליט מוזיקה מרוקנית מסורתית בשנים 1959-1961 לספריית הקונגרס האמריקני.{{הערה|The US Library of Congress Recordings were inaugurated to act as a "repository for
==הישגים ומורשת==
פול בולס נחשב לאחד מהאומנים שעיצבו את הספרות והמוזיקה של המאה העשרים. במבוא לקובץ סיפוריו של בולס כתב [[גור וידאל]] "שהם בין הטובים ביותר שנכתבו על ידי אמריקני" והוסיף: "אין זה חדש שהקרקע לציוויליזציה הרעועה שייסדנו לא תוכל לשאת זמן רב את משקלנו. הגאוניות של בולס העלתה את האימה שרובצת מתחת לפני הקרקע, שברירית באופייה כמו השמים המגוננים עלינו מפני הכליה העצומה. בולס הציץ אל מעבר לשמים המגינים... אל שטף כוכבים אין סופי כמו האטומים, אבני היסוד של קיומנו, וכשמבינים את נצחיותם הנוראה אנו חווים לא רק אימה אלא גם הזדהות.".{{הערה|Gore Vidal, Introduction to ''The Collected Stories,'' 1979, reprinted 1997
מבקרי מוזיקה אמרו על המוזיקה שלו שהיא מלאה אור כפי שסיפוריו רוויי אפלה, כאילו המוזיקאי והסופר אינם אותו אדם.{{הערה|
הוא נעשה מלחין נדרש למוזיקה למחזות. "במיומנות יחידה במינה ודמיון הוא לכד את הרגשות והאווירה של כל מחזה" הוא טען שמוזיקה כזו מאפשרת לו: "להלחין מוזיקה חסרת שיא, מוזיקה מהפנטת באחד המובנים המדויקים של המילה, בכך שהיא משפיעה על הצופה מבלי יהיה מודע לכך.".{{הערה| Paul Bowles
ב 1991 זכה בולס בפרס השנתי של ריאה לסיפורים קצרים Rea Award for the Short Story. השופטים כתבו: "פול בולס מספר סיפורים של טוהר ושלמות מרבית. הוא כותב על עולם שבו אלוהים טרם נעשה לאדם; עולם בו גברים ונשים מגיעים עד לקצה ונוטלים חלק בדרמה גדולה ואלמנטרית יותר. הפרוזה שלו גבישית וקולו ייחודי. בקרב המאסטרים האמריקנים של הסיפור הקצר, פול בולס הוא יחיד במינו."{{הערה| The Rea Award for the Short Story - 1991 Winner - Paul Bowles". The Rea Award For The Short Story. Dungannon Foundation. Archived from the original on August 16, 2019. Retrieved September 28, 2019.
[15]}}
שורה 79 ⟵ 77:
הספרייה האמריקנית פרסמה את קובץ עבודותיו ב 2002.
בנוסף למוזיקה שלו בולס פרסם 14 קבצי סיפורים,
ספרו שמיים מגינים מעל הוא הראשון שתורגם לעברית על ידי סמדר גונן
== קישורים חיצוניים ==
|