הבדלים בין גרסאות בדף "מירון (מושב)"

הוסרו 13 בתים ,  לפני חודש
מ
הסרת קישורים עודפים
מ (הסרת קישורים עודפים)
'''מֵירוֹן''' הוא [[מושב]] דתי ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] למרגלות [[הר מירון]] השייך ל[[מועצה אזורית מרום הגליל]].
 
היישוב הוקם בשנת [[1949]] על ידי עולים מ[[הונגריה]] ומ[[רומניה]] ו[[חייל]]ים משוחררים דתיים מ[[מלחמת העצמאות]]. הוא הוקם על אדמות הכפר ה[[ערבים|ערבי]] [[מירון (כפר ערבי)|מירון]], שחרב ב[[מלחמתבמלחמת העצמאות]].
 
היישוב נקרא בשמה של [[מירון הקדומה]] ששכנה בסמוך, ושמה נשתמר בשם הכפר הערבי שהיה במקום. המקום מוכר בזכות קבר [[רבי שמעון בר יוחאי]], הנמצא בשוליו, אליו מגיעים מאות אלפי אנשים ב[[ל"ג בעומר]] מדי שנה.
במהלך [[מבצע חירם]] בשלהי אוקטובר [[1948]] היה הכפר יעד חשוב לכיבוש, על מנת לאבטח את ציר ההתקדמות מצפת מערבה לעבר [[צפצאף]], [[ג'ש (גוש חלב)]], [[סעסע]] וצומת הדרכים שלידה ([[צומת חירם]]), ולמנוע הגעת תגבורת של יחידות צבא ההצלה שישבו באזור [[בקעת בית הכרם]] ו[[בקעת סכנין]]. כח רגלי של [[חטיבה 7]] שנע מצפת למירון פוצץ את גשר מירון בחצות הלילה של ה־29 באוקטובר, וכח נוסף תקף את הכפר, אך נכשל בהתקפתו הראשונית. הכח שינה את התוכנית המקורית והחליט לרכז מאמץ לכיבוש מתחם [[קבר הרשב"י]] שזוהה כמתחם המבוצר במקום, וממנו בוצעה לבסוף ההשתלטות על הכפר לקראת הבוקר, בסיוע כח משוריין שהגיע למקום בשלב מאוחר יותר בלילה{{הערה|{{מערכות|גבריאל לוריא|מבצע "חירם" - סיפור המערכה|8/107258|149, ינואר 1963}}{{ש}}{{יזכור|91724|פלדמן (פלד) זכריה|מלא=כן}}{{ש}}[http://www.jwmww2.org/soldierPopup.aspx?id=2736&dsply=story חטיבה 7 במלחמת העצמאות תחת פיקודו של בן דונקלמן], אתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה}}. לאחר כיבוש הכפר עברו מרבית תושביו למחנה הפליטים [[עין אל-חילווה]] ב[[לבנון]]{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|פליטים בעין-חילווה שרו על בר-יוחאי|1982/10/26|00204}}}}.
 
במאי 1949 הוקם [[מושב]] על חורבות הכפר הערבי, בו התיישבו משוחררי הפלוגה הדתית של [[חטיבה 7]], שהשתתפו בכיבוש המקום, לצד עולים מהונגריה ורומניה{{הערה|{{הצופה||שני ארגונים של הפועל המזרחי עלו על הקרקע|1949/05/17|00109}}}}. בתחילת שנות ה-60 נחשב המושב למבוסס ודוגמה להצלחה כלכלית{{הערה|{{דבר|דויד מושיוב|תושבי ספסופה למדו מנסיון השכנים|1962/08/13|00301}}}}.
 
בשנת 1985 הגיעה המושב לידי פשיטת רגל וכל הכנסותיו עוקלו על ידי הנושים. לטענת אנשי המושב החובות נבעו ממעילה של יושב ראש ועד המושב בכספי המושב. שתי קבוצות מצפון אמריקה הציעו לרכוש את המושב{{הערה|{{מעריב|מאיר הראובני|מושב למכירה|1986/02/07|01600}}}}.
כלכלת היישוב מתבססת על חקלאות של [[מטע (חקלאות)|מטעי]] פרי נשירים, ייבוש [[פירות יבשים]] וייצור [[יין|יינות]] וכן על [[תיירות]], בעיקר [[יהדות חרדית|חרדית]], של קבוצות ויחידים המתארחים ביישוב ב[[שבת]]ות ובחופשות, ובפרט סביב הילולת ה[[רשב"י]]. פוטנציאל התיירות הגדול הביא לפתיחת [[צימר]]ים רבים במקום כמו גם כפר אוהלים ו[[בית מלון]].
 
במקום פועלות גם [[ישיבה תיכונית]] טכנולוגית ו[[אולפנה]] לבנות המשויכות ל[[מרכז ישיבות בני עקיבא]]. בשנת [[2014]] הפכה הישיבה התיכונית לשלוחה של [[המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר]] (שלוחת מירון).
 
==אתרים במירון==
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Meron (Moshav)}}
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=mPoVsE5RcnY#t=108 הכתרת רבה של מירון], [[יומני כרמל]] דצמבר 1950 <small><small>(התחלה 1:48)</small></small>
* [http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b071706800349bf/File/0b07170680ec9d80 התכתבות בין הוועד הערבי העליון ובין נציגי כפר מירון הערבי בנוגע לעזרה כספית עבור תוכנית פיתוח (ערבית)], אתר [[ארכיון המדינה]] (בערבית)
*[http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b071706800322ae/File/0b071706808b7719 התכתבות בין ערביי מירון לממשלת המנדט בנוגע למכירת קרקעות במירון ליהודים בשנות ה־40], אתר [[ארכיון המדינה]].
* {{דבר|צבי אילן|היהודים של מירון הקודמת|1979/05/15|01603}} - אודות ההתיישבות היהודית במירון בשלהי המאה ה־19
* {{גלובס|מתן ברניר|על מרכז חב"ד, קבר הרשב"י והקמת בית הרבי מלובביץ' בישראל: הכירו את הסכסוך היצרי שמסעיר את מירון|1001283023|22 באפריל 2019}}
96,627

עריכות