דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 1:
'''דיין''' הוא שופט ב[[בית דין (הלכה)|
==היסטוריה==
המקור למינוי דיינים בעם ישראל:
מעיקר הדין, דיין הוא רק מי שקבל [[סמיכת זקנים]], אולם, חכמים התירו לדיינים שאינם סמוכים לדון בדיני ממונות נפוצים במיוחד. עם ביטול הסנהדרין בזמנו של [[רבן גמליאל השישי]] והתבטלות הסמיכה, לא נותרו דיינים סמוכים היכולים לדון [[דיני קנסות]] ו[[דיני נפשות]]. כיום מוסמכים דיינים לדון רק בדיני הממונות הנפוצים (הלוואות, פיקדונות, גזלות, וכדומה, אבל לא דיני קנסות), דיני אישות (נישואין, גירושין, ייבום, עגינות וכדומה) וקבלת עדים. סמכות זו נשאבת מהגדרת "שליחותייהו קעבדינן" ([[ארמית]]: אנו עושים שליחותם [=של החכמים הסמוכים]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פד|ב}}}}) ומוגבלת לנושאים יום-יומיים בסיסיים. אף על פי שלדיינים שאינם סמוכים בימינו עדיין יש כוח לדון בדברים מסוימים, מבחינה מעשית הם לא מיישמים זאת בכל התחומים.
שורה 11:
{{ציטוט|תוכן=אמר [[ריש לקיש]]: כל המעמיד דיין שאינו הגון - כאילו נוטע [[אשרה (אלה)|אשירה]] בישראל|מקור={{בבלי|סנהדרין|ז|ב}}}}
ב[[רמב"ם]] מובא יחס שלילי ביותר לדיין שהתמנה למשרתו
{{ציטוט|תוכן=כל דיין שנתן ממון כדי שיתמנה - אסור [[קימת כבוד|לעמוד מפניו]], וצוו חכמים להקל אותו ולזלזל בו, ואמרו חכמים שה[[טלית]] שמתעטף בה תהי בעיניך כ[[אוכף|מרדעת]] של [[חמור]]|מקור={{רמב"ם|שופטים|סנהדרין והעונשין המסורין להם|ג|ט}}}}
שורה 17:
בית דין מורכב, באופן עקרוני, משלושה דיינים לפחות. ואולם, במקרה של הסכמה בין הצדדים, ניתן לנהל את ההתדיינות בפני דיין אחד.
על פי ה[[הלכה]]
במקרה שאין בעירו של הנתבע הרכב קבוע של דיינים, קובעים שני הצדדים במשותף את הרכב הדיינים בפניו יתנהל הדיון. הפרוצדורה היא "זה בורר לו אחד, וזה בורר לו אחד, ושניהם יחד בוחרים להם שלישי", וב[[ראשי תיבות]], [[זבל"א]]. הכוונה היא שכל צד בוחר דיין אחד הנראה לו, ושניהם מסכימים ביניהם על דיין שלישי.
שורה 23:
בהתאם לכלל זה, ב[[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]] - שם יושבים הרכבים קבועים - נקבע מקום הדיון בבית הדין האזורי שהנתבע מתגורר בתחומו, ואין התובע יכול לבקש לדון ב[[זבל"א]].
בהיסטוריה היהודית קיימת לעיתים קרובות חפיפה בין תפקיד הדיין לתפקיד
==נטילת שכר לדון==
שורה 31:
על פי ה[[תוספתא]] ודברי [[אביי]] המובאים בגמרא{{הערה|{{בבלי|בכורות|כט|ב}}}}, ההיתר ליטול שכר כפועל, הוא כ"פועל בטל של אותה מלאכה". [[רבנו חננאל]] ביאר שהכוונה למדרגת שכר של פועל [[אבטלה|מובטל]], שמוכן לעבוד אפילו תמורת תשלום נמוך יחסית. [[רש"י]] פירש שהכוונה ל'[[שכר בטלה]]', דהיינו התשלום שהיה דורש אדם תמורת ביטולו ממלאכתו למשך הזמן שהקדיש לדיינות. במידה ועבודתו קלה פיזית (כדוגמת עיסוק ב[[אבן חן|אבני חן]]), [[שכר בטלה|שכר הבטלה]] שידרוש יהיה קרוב לשכר שהיה משתכר מהמלאכה, ומאידך אם הוא עוסק בעבודה פיזית קשה (כדוגמת [[נגר]]), יהיה מוכן להסתפק בתשלום נמוך בשביל להשתחרר ממנה. מדברי [[תוספות]]{{הערה|תוספות ד"ה מה אני בחנם, על {{תלמוד בבלי|בכורות|כט|א}}}} עולה שדיין קבוע שכלל אין לו מלאכה, רשאי ליטול שכר עבור אובדן האפשרות להתפרנס באופן אחר. בעקבות כך נכתב בטור וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רמו|ה}}}} שהמנהג הרווח בכל ישראל הוא, שישנה קופה ציבורית שממנה מתפרנסים הדיינים.{{הערה|"[http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A3-%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9F הנוטל שכר לדון], באתר בית המדרש הווירטואלי של [[ישיבת הר עציון]]}}
דיינים בבתי דין רבניים בישראל מכהנים בהתאם ל[[חוק הדיינים]], תשט"ו-1955.
ההסמכה לדיינות
עד [[1977]] הייתה משכורתם של הדיינים בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל נמוכה ממשכורת השופטים, אך אז הוחלט להגדיר את הדיינים כ'צמודי שופטים', ששכרם הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי עובדי המדינה בישראל. נכון ל-[[2015]] שכר היסוד של דיין מתחיל הוא כ-25 אלף ש"ח, כאשר ישנה תוספת לדיינים ותיקים, אבות בית דין וחברי [[בית הדין הרבני הגדול]], ששכר היסוד שלהם מגיע עד לכ-35 אלף ש"ח{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/Law06/tak-7486.pdf קובץ התקנות 7486 מינואר 2015], אתר 'נבו'}} בנוסף לשכר היסוד זוכים דיינים לתוספות [[ותק]], [[תוספת יוקר]] והטבות ייחודיות נוספות הניתנות לדיינים ושופטים, כדוגמת [[החזר הוצאות]] [[טלפון]], וזאת מכח חוק החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, תשמ"א-1981{{הערה|[https://www.nevo.co.il/Law_word/law01/055_041.doc חוק החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, תשמ"א-1981], אתר 'נבו'}}.▼
▲עד [[1977]] הייתה משכורתם של הדיינים בבתי הדין הרבניים
===מעורבות דיינים בפעילות פוליטית===▼
▲ההסמכה לדיינות בישראל נעשית על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]]. התהליך כולל מספר בחינות בכתב ובעל פה שעל הנבחן לעבור טרם קבלת ההסמכה, הבחינות מתפרסות לרוב על פני מספר שנים, והן מסמיכות את העומדים בהן בהצלחה לסמיכה כדיין בישראל ומזכה את הנבחן בתעודת הסמכה מוכרת ורשמית מאת הרבנות הראשית לישראל. בנוסף, על המועמד לעמוד במספר תנאי סף, ובהם הסמכה לרבנות (יורה יורה) על ידי רב עיר או דיין או מוסד תורני שהמועצה מכירה בהסמכתם עליו להיות נשוי/גרוש/אלמן (ניתן להסמיך לדיינות רק את מי שנשוי או היה נשוי), אורח חייו ואופיו הולמים את מעמדו של דיין בישראל, על פי המלצה בכתב משני רבותיו בישיבה גבוהה, סיים לפחות 7 שנות לימוד ב[[ישיבה|ישיבה גבוהה]] או [[כולל אברכים|כולל]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/general/meidab4|כותרת=מידע לנבחנים - דיינות|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-11-06}}}}.
▲==מעורבות דיינים בפעילות פוליטית==
בשנת [[1986]] עלתה לדיון ב[[בג"ץ]] שאלת זכותו של דיין בבית דין רבני לעסוק בפעילות [[פוליטיקה|פוליטית]], בעניינו של הרב [[עובדיה יוסף]], שבמהלך כהונתו כדיין החל לפעול גם ב"[[מועצת חכמי התורה]]" המנחה את [[מפלגת ש"ס]]. בפסק דינו בעניין זה כתב [[אהרן ברק]], כי למרות החפיפה האמורה בין תפקיד הדיין לתפקיד הרב, הרי שלא ניתן לקיים חפיפה זו במדינת ישראל. בעקבות פסק דין זה פרש הרב יוסף מתפקידו כדיין.
שורה 49 ⟵ 47:
* [http://www.lawandreligion.org.il/topics/21jewish_institute/21law/d2.doc תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), תשט"ו-1955 1]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, {{DOC}}
* [http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/57/bchinot.pdf הדרישות] להסמכת דיינים, מתוך אתר [[הרבנות הראשית לישראל]]
==הערות שוליים==
|