תנים וערבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ קו מפריד בטווח מספרים, הלבשת קישורים עירומים
שורה 18:
 
== פרשנויות ==
מאחר שהסיפור התפרסם בכתב העת של [[מרטין בובר]], נהוג לפרש את הסיפור כ[[אלגוריה]] ליחסי ה[[יהודים]]-[[ערבים]] בארץ ישראל וכביקורת על ה[[ציונות]] ו[[הסכסוך הישראלי-ערבי]], ביקורת שתאמה את תפיסתו של מרטין בובר, שהתבטאה מאוחר יותר בהקמת "[[ברית שלום]]" ב-[[1925]], שנה לאחר פטירתו של קפקא. קפקא ביקר את האופן התלותי של היהודים באירופאים, הזקוקים כביכול ל[[משיח]], ומבקר את אורח החיים הלא מערבי של הערבים. הסיפור פורסם ביחד עם הסיפור "[[דין-וחשבון לאקדמיה]]" המבטא את הניסיון להפוך את היהודי לאירופאי.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ענת פרי בזכות עצמה: פרנץ קפקא / תנים וערבים|תאריך=יום רביעי, 10 ביולי 2013|אתר=ענת פרי בזכות עצמה|כתובת=http://anatperi.blogspot.co.ilcom/2013/07/blog-post_10.html|תאריך_וידוא=2021-07-25|הכותב=ענת פרי}}}}
 
יחסו של קפקא לציונות היה מורכב. הוא אמנם ביקר ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני]] ה-11 שנערך ב[[וינה|ווינה]] בספטמבר [[1913]], אך תיאורו את האירוע לא היה מחמיא. הוא העיד שנאלץ להאזין "לצרחות ללא קץ" באולם הדיונים, ותיאר את העסקן הציוני הטיפוסי כבעל "ראש עגול קטן ולחיים קפואות". מאוחר יותר במהלך חייו התקרב קפקא ל[[ציונות]], ואף הביע רצון לבקר ואולי אף לעבוד במסעדה ב[[ארץ ישראל]]. עם זאת, באחד ממכתביו האחרונים הודה כי הנסיעה לפלשתינה היא מבחינתו "רעיון להשתעשע בו" ו"סוג של פנטזיה".{{הערה|גלילי שחר, '''הפצע של קפקא''', כרמל, ירושלים, 2008, עמ' 56-5756–57.}}
 
==השפעות==
שורה 34:
 
== לקריאות נוספות ==
* [[גלילי שחר]], '''הפצע של קפקא''', כרמל, ירושלים, 2008, עמ' 56-5756–57
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 43:
 
=== אודות הסיפור ===
 
* [[גלילי שחר]], [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1352026 עלילות פרנץ קפקא במצרים], באתר [[הארץ]], ה-29 בספטמבר [[2008]].