ישיבת מרכז הרב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ראו דיון בדף השיחה של הרב שפירא
ביטול גרסה 31821797 של 2A01:6500:A10A:69AD:6514:D4A0:4039:A7BA (שיחה) אם דרשו כנראה שהתעוררה התנגדותם לדחיית הבקשה
שורה 108:
 
====פיצול הישיבה====
כבר לאחר פטירת הרב צבי יהודה, פנו הרב [[צבי טאו]] וחמישה מהר"מים – הרבנים [[מרדכי שטרנברג]], [[עודד ולנסקי]], [[עמיאל שטרנברג]], [[יהושע צוקרמן]] ויעקב לבנון, וכן הרב [[שלמה אבינר]] – אל הרב שפירא, בדרישה למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב שפירא. בקשתם לא התקבלה, והדבר עורר את התנגדותם של נאמני הרב טאו שראו בו את הממשיך הטבעי של הרב צבי יהודה. הרב טאו מצדו תלה פתק בישיבה ובו מסר של הרגעה והשכנת שלום,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hashiloach.org.il/%d7%a6%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%a2-%d7%94%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99/|כותרת=ציר הרשע הטכנולוגי|אתר=השילוח|תאריך=2017-07-24|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-07-21}}</ref> ובמשך תקופה ארוכה לימד בביתו הפרטי ובלי ששולמה לו משכורת.<ref>{{Cite news|title=הסרבנות האפורה של הרב טאו|url=https://www.haaretz.co.il/misc/1.999792|newspaper=הארץ|date=2004-09-15|access-date=2021-07-20|language=he}}</ref> בהמשך מינה הרב שפירא ר"מים חדשים, כמו בנו הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב שפירא]], בן אחיינו הרב [[שלמה שפירא (דיין)|שלמה שפירא]], ותלמידיו הרב [[יהושע מגנס]] והרב [[יגאל לרר]]. בעקבות זאת, הישיבה התנהלה במשך חמש עשרה שנה כשבתוכה שני מחנות.
 
הרב [[שאול ישראלי]], הרב [[משה צבי נריה]] והרב [[שלמה גורן]],{{הערה|אברמוביץ', הביקורת המשיחית על גוש אמונים, בתוך: "הציונות הדתית: היסטוריה, רעיון, חברה". עמ' 183}} וכן חלק מתלמידי הרצי"ה הוותיקים – דוגמת הרבנים [[דב ליאור]], [[יעקב הלוי פילבר|יעקב פילבר]], [[חיים שטיינר]], [[זלמן ברוך מלמד]], [[איתן איזמן]], [[מיכאל הרשקוביץ]], [[אליקים לבנון]], [[דוד חי הכהן]] ו[[אריה שטרן]] – צידדו במחנהו של הרב שפירא.{{הערה|ריקלין, מאבקם של חוג תלמידי הרצי"ה בהתנתקות. בתוך: "הציונות הדתית: היסטוריה, רעיון, חברה". עמ' 40 - 41}}{{דרושה הבהרה}}