רפאל ברוך טולידאנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סנסן ליאיר העביר את הדף רפאל ברוך טולדנו לשם רפאל ברוך טולידאנו: ראו בדף שיחה
שורה 26:
| חתימה =
}}
'''רבי רפאל ברוך טולדנוטולידאנו''' ([[תר"ן]], [[1890]] - [[י"ח בחשוון]] [[תשל"א]], [[17 בנובמבר]] [[1970]]) היה רבה של [[מקנס]] שב[[מרוקו]]. מחבר "קיצור שולחן ערוך" לפי מנהגי ה[[יהדות ספרד|ספרדים]].
 
==תולדות חייו ==
שורה 37:
בהיותו כבן שמונה עשרה התמנה ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]] במקנס. בגיל 27, לאחר פטירת אביו, נתמנה לאב בית הדין ולרבה הראשי של העיר. במסגרת תפקידו קיבל מ[[מלך מרוקו]] [[חסן השני]] את עיטור "וויסאם עלאוית" והממשלה הצרפתית העניקה לו את עיטור [[לגיון הכבוד]].
 
הרב טולדנוטולידאנו הקים מוסדות בעירו: "ביקור חולים" - אשר הגיש סיוע רפואי לעניים חינם; "דובב שפתי ישנים" - בית דפוס שבו הוציא לאור ספרים של חכמי מרוקו; "שובו בנים" - תנועה לחזרה בתשובה; "מלביש ערומים" - הספקת ביגוד לעניים ולנזקקים; ו"מוהר הבתולות" - סיוע לחתנים ולכלות. הקים ישיבה לבני הכפרים והעיירות הסמוכות. נהג להגיע לכפרים כדי לאסוף תלמידים לישיבה זו. דאג למחסורם של התלמידים, החל בביגוד ומזון וכלה בטיפול רפואי.
 
מדי יום מסר שיעורי תורה בבית מדרשו לפני כ-150 משתתפים{{מקור}}, ובימי שישי היה מחלק בעצמו לעניים כספים אשר גבה מתושבי העיר. היה מזרז את הסוחרים לסגור את חנויותיהם לקראת שבת.
 
=== בישראל ===
בשנת [[תשכ"ג]] ([[1963]]) עלה הרב טולדנוטולידאנו ל[[ישראל]]. הוא התיישב ב[[בני ברק]], תחילה בשכונת זיכרון מאיר ובסוף ימיו בשכונת רמת אהרון. דרש דרשות התעוררות וחיזוק בקרב עולים ממרוקו בישראל והשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבות.
 
היה מזוהה עם [[אגודת ישראל]]. השתתף ב[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה החמישית]] בשנת [[תשכ"ד]] ([[1964]]) ונשא בה נאום שבו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי וזעק: "ואיך אעלה אל אבי והנער איננו אתי".
שורה 52:
 
== חיבוריו ==
הרב טולדנוטולידאנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי [[שולחן ערוך]] ועל ביאור [[כף החיים]] וכן על [[קיצור שולחן ערוך]], ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא "אשורר שירה לכבוד התורה", אשר נפוץ בקרב [[עדות המזרח]]. כתביו ותשובותיו על [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]] יצאו לאור על ידי [[מכון אהבת שלום]], תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך".
[[קובץ:רבי רפאל ברוך טולדאנו.jpg|ממוזער|מצבת רבי רפאל ברוך טולדנוטולידאנו]]
 
==משפחתו ==
רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק. בנו הרב [[יעקב טולדנו|יעקב טולידאנו]] היה ראש ישיבת "חזון ברוך". שתי הישיבות קרויות על שמו.
 
== תלמידיו ==