אריה לייב שפירא (וילנה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי טעות |
הוספתי פרטים |
||
שורה 29:
== קורות חיים ==
רבי אריה לייב שפירא נולד בשנת [[תס"ב]] ([[1702]]) בעיר [[דרהוביץ]] שב[[ליטא]], דור עשרים לרש"י, מצד יוכבד בתו הבכורה של רש"י ודרך בנה [[הריב"ם]]. הוא גם היה נצר לאחת המשפחות העתיקות ב[[יהדות אשכנז]], [[שפירא]], שמוצאה מתחיל מהרב שמואל שפירא מהעיר [[שפייר]] שב[[אשכנז]] ([[גרמניה]]) וחתנו של הרב מתתיהו טריוויש (ע"ש עיר הולדתו של רש"י - טרויש, כיום [[טרואה]]). אביו הרב יצחק שפירא, מחבר הספר "אלף המגן", ועוד ספרים, נולד ב[[מינסק]] וכיהן כרב העיר דרהוביץ ואב"ד של קהילתה. שם אמו מרת נחמה. סבו היה הרב אליעזר שפירא ממינסק - "הרא"ש". חיבר הספר "פי' הרא"ש על העברונות" (כנראה לא נדפס מעולם). והוא היה נכד רבי [[נתן נטע שפירא מהורדנה|נתן נטע שפירא הראשון]] (בעל ה"אמרי שפר"), שהיה אב"ד ב[[הורדנה]] (נפטר ב-[[1577]]). האב הרב יצחק שפירא נפטר ביום ב' כ"ה אדר [[ה'תע"א]] ([[1711]]), בק"ק לבוב, כששפירא היה
בשנת [[תצ"ב]] ([[1732]]), כשהיה רבי אריה לייב בן שלושים, הוא הוציא לאור את "מסכת סופרים" עם שני ביאוריו: "נחלת אריאל" (בפשט) ו"מעון אריות" (בפלפול). בהקדמת המחבר המופיעה בשער הספר
כתבים ידועים נוספים שלו שנותרו עד היום הם: "קבוצת כסף", ספר דקדוק עברי שהוא הוציא לאור ב-[[1741]] ואחת מתשובותיו מ-[[1754]] במסגרת השו"ת, בספר "תשובת שמואל" של רבי [[שמואל מאינדורה]], שיצא לאור ב-[[1859]].
=== בנו וחתנו ===
בנו, רבי אליעזר שפירא היה רבה של העיר [[לובץ' (בלארוס)|לובץ']] שבליטא (כיום בלארוס) ואב"ד בקהילתה ונינו היה רבי [[אריה לייב שפירא]] (1787 - 1853) - ר' "ליבלי קובנר", אב"ד הראשון של [[קובנה]].▼
▲
* בתו
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1701|מספר שנים=60}}
| |||