הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:Cheshin61/טיוטה2"

נוספו 35 בתים ,  לפני 3 חודשים
אין תקציר עריכה
 
== פעילות ציונית ==
עוד בילדותו דבק קלופפר בתנועה הציונית הדתית והשקיע בה כל מרצו, החל בייסוד תנועת [[המזרחי]] בבודפסט, [[החלוץ המזרחי]] וארגון [['בני עקיבא']], וכלה בפעולות שעשה בארץ אחרי עלייתו בשנת 1945.
קלופפר היה מפעילי ארגון ההגנה העצמית היהודית בשנת 1919 – 1920. ממייסדי המזרחי ב[[בודפשט]], וראש ועד המשרד הארץ-ישראלי בשנים 1934-1938.
בשנת 1934 נבחר קלופפר כמזכיר [['המזרחי']] וייצג את התנועה באסיפות ובהרצאות בסניפים הרבים ברחבי [[הונגריה]]. בספטמבר 1935 נבחר למוסדות הm.c.ה-M.szC.Sz מטעם המזרחי. הוא התמנה למו"ל אחראי לבטאון המזרחי 'הנתיבה'. מלבד פעילותו במזרחי הוא השקיע את מירב מרצו בפעילות המשרד הארץ ישראלי.
במארסבמרץ 1936 דווח לירושלים כי דוד שמואל קלופפר מייצג את המזרחי בנשיאות של שלושה חברים של המשרד הארץ ישראלי. הוא שימש גם כממלא מקום היושב ראש.
בעיתון [['הצופה']], כ"ג בשבט ת"ש, דווח כי: "{{ציטוטון|בי"ג-י"ד טבת נתקיימה בבודאפשט הוועידה הארצית השנתית של ''ברית המזרחי בהונגריה"'' בהשתתפותם של יותר ממאה צירים מכל רחבי המדינה... ביום השני נתקבלו החלטות שונות ונבחר וועד פועל חדש בהרכב אחד -עשר חברים, רובם עסקנים ותיקים של תנועת 'המזרחי'. שמותיהם [כאן מנויים החברים הנבחרים, ובהם] דוד קלופפר".|[[הצופה]], כ"ג בשבט ת"ש}}
בשנות הגבלת הפעילות הוא שימש כמזכיר המזרחי ועשה רבות למען הפליטים מסלובקיה ומפולין שמילטו עצמם מציפורני הנאצים.
 
בשנת תש"א (1941) נסע קלופפר יחד עם ר' יוסף וינברגר שאף הוא היה עסקן של המזרחי, אל גדולי רבני הונגריה. מטרת הפגישה היתה לשכנע את הרבנים הנ"ל להפסיק לדרוש כנגד התרומות לקרנות הלאומיות הציוניות, בגלל חומרת המצב, מתוך ידיעה שע"י כספים אלו יש אפשרות להבריחם ולהציל יהודים ע"י העברתם לארצות שכנות.
מסעם זה נחל הצלחה חלקית. הבדל היה בין תגובתו של הרב [[שלמה צבי שטראסר]] מדברצן, שהסכים מתוך הבנתו את נוראות השעה, לבין עמדת האדמו"ר מסאטמר, רבי [[יואל טייטלבוים]].
וינברגר כתב דו"ח על נסיעתם בשפה ההונגרית. תרגום הדו"ח לעברית נתפרסם ע"י פרופ' נתנאל קצבורג בקובץ שרגאי חלק ג', [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ט].
 
== הוצאת הספר 'עורי צפון' ==
 
== לאחר השואה ==
לאחר שניצל מהשואה, התיישב קלופפר עם משפחתו ב[[קרית שמואל]], שם קיבל דירה הודות להשתדלות תנועת המזרחי בארץ., ו[[שינוי שם|שינה את שם משפחתו]] לנחמני.
לאחר מכן הם עברו ל[[רעננה]]. קלופפר קיבל שם תפקיד מטעם המזרחי לנהל את בית הילדים שנתייסד אז שם. בתקופה זו נתגלה כוחו של קלופפר בשדה החינוך.
אחרי כמה גלגולים, הגיעו לירושלים לשכונת קטמון, שנכבשה אז. ידידות עמוקה הייתה בין קלופפר לבין האדמו"ר רבי [[יוחנן סופר]] מערלוי, שהתגורר אף הוא בשכונה. קלופפר אהב והעריך את האדמו"ר מערלוי, רבי יוחנן סופר, ועזר לו בהחזרת עטרה ליושנה ביסוד ישיבתו וקהילתו בשכונה. במסגרת זו סייע להשיג את המגרש שעליו נבנתה הישיבה בקטמון.