טנקמאר – הבדלי גרסאות

בשנת [[929]] דאג היינריך הראשון לירושתו ותיקן את ההסדר על ידי אסיפהאספה ב[[ארפורט]], ממש לפני מותו. לאחר מותו חולקו אדמותיו ועושרו בין ארבעת בניו: טנקמאר, [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו]], [[היינריך הראשון, דוכס בוואריה|היינריך]] וברונו. <ref>Bernhardt, 3.</ref> אוטו, לעומת זאת, יועד על ידי אביו לקבל את הכתר. סכסוך הירושה היחיד היה בין אוטו לאחיו המלא הצעיר היינריך, שהוחזק במעצר בית ב[[בוואריה]] במהלך הכתרתו של אוטו. <ref>Reuter, 149, based on [[Flodoard]] and [[Widukind of Corvey]].</ref>

לאחר מות בן דודו, זיגפריד, רוזן מרזבורג, בשנת [[937]], טען טנקמאר לזכותו על מרזבורג. <ref name="Bernhardt, 18">Bernhardt, 18.</ref> אוטו, לעומת זאת, מינה את גרו, אחיו של זיגפריד. <ref name="Bernhardt, 18" /> במהלך סכסוך זה מרדו אברהרד מפרנקוניה וויכמן האב נגד אוטו וטנקמאר הצטרף אליהם. מאוחר יותר הוקף טנקמאר בארזבורג. הוא נהרג על ידי חנית שהושלכה דרך חלון כנסיית פטרוס הקדוש, בזמן שהוא חיפש מקלט בפנים. <ref>Ernest F. Henderson, ''History of Germany in the Middle Ages'', G. Bell & Sons, London, 1894, p.125.</ref>