קולנוע סמדר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pinhas stern (שיחה | תרומות) מ הגהה |
מ ←היסטוריה: ניסוח |
||
שורה 9:
בוירלה שיפץ את המקום ב-1934, בציפייה לקהל יהודי שיגדוש את המקום. העיתוי לא היה יכול להיות גרוע יותר, שכן מיד בגמר השיפוץ הכריזה [[גרמניה הנאצית]] חרם על כל העסקים היהודים שבארצה, והעולם היהודי, כולל היישוב בארץ ישראל, הכריז על חרם נגדי נגד כל דבר גרמני. בוירלה סבל קשות מהחרם, והתמודד עם האשמות קשות ששיאם היה בכינויו על ידי מתחריו ([[קולנוע ציון]], [[קולנוע אדיסון]] ו[[קולנוע עדן (ירושלים)|קולנוע עדן]]) כ-"סוכן של [[היטלר]]". בוירלה זעם על הוצאת הדיבה, שכן הוא התנגד לאידאולוגיה הנאצית. הוא איים בתביעת דיבה נגדם, ואלו חזרו בהם מהאשמות. בוירלה אכן התנגד לנאציזם, סירב להקרין [[התעמולה הנאצית|סרטי תעמולה]] שלהם, ואף סירב להניף את דגל [[צלב קרס|צלב הקרס]] על חזית המקום. לכן הוא סבל מחרם אף משכניו הטמפלרים, שסרו למרות השלוחה של [[המפלגה הנאצית]] בארץ ישראל.
כעבור שנה, בגלל הפסדיו הרבים, נאלץ למכור את הקולנוע ליהודי בשם [[איתן בלקינד]], וזה מיתג מחדש את הקולנוע תחת השם '''אפרת'''. הקהילה הטמפלרית רתחה מזעם על המעשה. [[לודוויג בוכהלטר]], ראש הסניף הירושלמי של המפלגה הנאצית, שלח
בדצמבר 1936 חזר הקולנוע לשמו קולנוע אוריינט. פרדיננד שטקלף מיתג מחדש את הקולנוע בשם ריג'נט וניהל אותו עד 1948. עד 1946 הקולנוע היה בבעלות משותפת של ווילאם (ביל) ת'ורוגוד ושל פרדיננד שטקלף.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mypalestinianstory.com/at-the-regent/|הכותב=MARINA PARISINOU|כותרת=מאמר על אודות ההסטוריה של בעלי קולנוע סמדר|אתר=|מידע נוסף=|תאריך=10 בדצמבר 2018}}}}
|