לכידת תנועה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 31580287 של 62.0.100.115 (שיחה): היי, באותו "מאחורי הקלעים" בדיוק אפשר לראות שנעשתה לאחר מכן עבודת מחשב מסיבית על הפנים בהתאם לשחקן, על תנועות הגוף וכו'. זו לכידת תנועה.
הסרת קישורים עודפים
תגית: שוחזרה
שורה 3:
'''לכידת תנועה''' (ב[[אנגלית]]: '''Motion Capture''') הוא תהליך [[צילום]] ו[[הקלטה]] של חפצים או [[אדם|אנשים]] ו[[תנועה (פיזיקה)|תנועות]] לצורך עיבוד האובייקט לדמות ממוחשבת בעלת סביבת [[ראייה ממוחשבת]]. התהליך מאפשר לצלם ולהקליט את גוף האובייקט במלואו (ואם מדובר באדם, גם את תנועות גופו ו[[הבעת פנים|הבעות פניו]]) בצורה מדויקת, ועיבוד מלא של האובייקט בכללותו לדמות [[הנפשה ממוחשבת]] מתקדמת ובנויה לפרטי פרטים, כשסביבה נבנית גם סביבת ראייה ממוחשבת המאפשרת [[אינטראקציה]] עם אובייקטים נוספים. האובייקט מולבש ב[[חליפה (לבוש)|חליפה]] צמודה וסגורה מיוחדת המאובזרת בפריטים המאפשרים למצלמה להקליט את האובייקט בצורה מדויקת (ואם האובייקט הוא אדם, פניו מאופרות בסימני זיהוי למצלמה, לרוב נקודות, המאפשרות להקליט את הבעות פניו בצורה מדויקת גם כן), ובעת תהליך ה[[פוסט-פרודקשן]] האובייקט המוקלט עובר [[הנפשה]] ועיבוד בידי [[אנימטור]]ים המדמים אותו לדבר הרצוי. אחרי שעיבוד האובייקט מושלם והוא מוכן, הוא משתלב עם הסביבה הכללית שסביבו בצורה טבעית והופך לחלק ממנה, בין אם מדובר בהנפשה או ב[[לייב אקשן]], ונוצרת תחושת [[מציאות מדומה]].
 
בראשית פיתוחו של התהליך, השימוש העיקרי נעשה בו לצורך [[סימולציה|סימולציות]] ו[[אימון צבאי|אימונים צבאיים]], לרוב כהוספה לאימוני מציאות מדומה לשם הכשרת [[חייל]] בשטח עוין, זאת כשהוא ה"שחקן" במציאות המדומה המורכבת מ[[שחקן (קולנוע)|שחקנים]] בלכידת תנועה שהוקלטו קודם לכן כדי לגרום לתחושה מציאותית ככל האפשר. עם זאת, כיום השימוש העיקרי בתהליך נעשה בלב ה[[מיינסטרים]], ב[[משחק וידאו|משחקי וידאו]] ו[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]].[[קובץ:כוכב הקופים, מאחורי הקלעים - לכידת תנועה.png|350px|ממוזער|תהליך לכידת תנועה בסרט "[[כוכב הקופים: השחר]]" מ-[[2014]], בו השחקן [[אנדי סירקיס]] עובד לדמותו של ה[[קופים|קוף]] סיזר.|ימין]]השימוש הראשון בתהליך ב[[תרבות פופולרית|תרבות הפופולרית]] לשם [[בידור]] היה במשחק הווידאו "[[Virtua Fighter 2]]" משנת [[1994]], בו אמני לחימה הוקלטו לקרבות המשחק לשם יצירת תחושת מציאות, ומאז השימוש בתהליך במשחקי וידאו הלך וגבר, אם כי בחלוף הזמן הוא התחלף לשם שימוש ב[[לכידת הופעה]]. בסרטי קולנוע, תהליך לכידת התנועה משתלב עם שימוש ב[[גרפיקה|גרפיקת]] ה[[גרפיקת תלת-ממד|תלת-ממד]] ה[[גרפיקה ממוחשבת|ממוחשבת]] [[Computer-generated Imagery|CGI]], והוא נעשה לרב בסרטים מסוגת ה[[קומיקס]]/[[סרט גיבורי-על|גיבורי-על]] ו[[סרט מדע בדיוני|מדע בדיוני]]. השימוש הראשון בתהליך בסרטי קולנוע נעשה בסרט "Sinbad: Beyond the Veil of Mists" משנת [[2000]], אך הפריצה העיקרית של התהליך לעולם הקולנוע הייתה ב-[[2002]] בסרט "[[שר הטבעות: שני הצריחים]]", בו גילם השחקן [[אנדי סירקיס]] את דמותו של [[גולום]] בלכידת תנועה. מאז, כישוריו המתקדמים של סירקיס בעשיית התהליך, דיוקו ורצינותו הפכו אותו ל"מלך" בתחום וזיכו אותו בתפקידים דומים רבים ("[[קינג קונג (סרט, 2005)|קינג קונג]]", "[[כוכב הקופים: המרד|כוכב הקופים]]", "[[מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר|מלחמת הכוכבים]]" ו"[[ספר הג'ונגל (סרט, 2018)|ספר הג'ונגל]]"). סרטים רבים נוספים החלו בעקבות כך להשתמש גם כן בתהליך, החל מ"[[אווטאר (סרט)|אוואטר]]" ועד "[[הנוקמים (סרט)|הנוקמים]]" ו"[[צבי הנינג'ה (סרט, 2014)|צבי הנינג'ה]]". גם [[סדרת טלוויזיה|סדרות טלוויזיה]] נוטות מדי פעם להשתמש בתהליך, אך הן ממעטות לעשות כך בשל עלותו הגבוהה והתקציבים שאינם נוטים לעמוד בכך.
 
בנוסף, באמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] פיתח ה[[במאי קולנוע|במאי]] [[רוברט זמקיס]] את תהליך לכידת התנועה לכדי אחד חדש, [[לכידת הופעה]], אשר בו בניגוד ללכידת התנועה אשר הופכת בני אדם ל"יצורים" אחרים ([[קופים]] או [[צבים]], למשל), לכידת ההופעה משאירה את בני האדם כבני אדם, ומשפרת את רזולוציית המראה שלהם בצורה קיצונית, והופכת אותם לדמויי [[הנפשה ממוחשבת]]. התהליך הופיע בבכורה קולנועית בסרט "[[רכבת לקוטב]]" מ-[[2004]], וכבר אז החלו לעלות בתעשיית הקולנוע שאלות רבות לגבי נחיצותו, עד שלבסוף אולפני והקולנוע ומפיציהם החליטו לחדול מלהשתמש עוד בו, וכך הוא הגיע לסופו בסרט "[[הרפתקאות טינטין: תעלומת החד-קרן]]" מ-[[2011]].