אחד העם – הבדלי גרסאות

אשר צבי (הירש) גינצברג נולד בקיץ שנת [[1856]] לאב [[סוחר]], משפחהבמשפחה [[תנועת החסידות|חסידית]] בעיירה [[סקווירא]] שבפלך [[קייב]] ב[[אוקראינה]]{{הערה|שם=תולדות}}, וגדל ב[[אודסה]]. הוא למד [[תלמוד]] ו[[פילוסופיה של ימי הביניים]], עם דגש על "[[מורה נבוכים]]" של [[הרמב"ם]], ולמד בכוחות עצמו שפות אירופיות ([[רוסית]], [[גרמנית]], [[צרפתית]], [[אנגלית]] ו[[לטינית]]).

לאחר נישואיו בשנת [[1873]] לרבקה בת מרדכי שניאור זלמן שניאורסון{{הערה|ראה אודותיו: מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, [[הוצאת קה"ת]], {{ISBN|978-0-8266-0657-0}} עמודים רמו-רמז}} (בן [[יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש)|יוסף יצחק שניאורסון]]){{הערה|שם=תולדות|מ. ש. סלונים, [http://www.hebrewbooks.org/30439 '''תולדות משפחת הרב מלאדי'''], תל אביב, תש"ו, הוצאת זהר, עמוד 107 קטע מספר 289 (וכן בעמוד 84 קטע 150). ראה: ב[[תבנית:עץ משפחת טברסקי/ענף צ'רקס-שניאורסון|אילן יוחסין טברסקי-שניאורסון]] וב[[תבנית:עץ משפחת שניאורסון/ענף זלמנסון מנוחין|אילן יוחסין זלמנסון]].}}, המשיך בלימודיו הפרטיים, בייחוד בתחומי ה[[פילוסופיה]] וה[[מדע]]. הוא ניסה כמה פעמים ללא הצלחה להתקבל לאוניברסיטהל[[אוניברסיטה]], ונשאר [[אוטודידקטיות|אוטודידקט]]. בשל נטיותיו הרציונליסטיותה[[רציונליזם|רציונליסטיות]] החזקות, הוא נטש תחילה את החסידות ולאחר מכן התרחק לחלוטין מהאמונה הדתית. בהמשך הפך לאחד מדובריה של תנועת "[[חובבי ציון]]".

[[תל אביב|עיריית ת"א]] רכשה עבורו את ביתו של [[בן-ציון מוסינזון]], שיפצה אותו{{הערה|{{הארץ1||דו"ח מועדת הבקרת של עירית תל אביב|1924/01/23|00100}}}} וקראה לרחוב בו נמצא הבית על שמו [[רחוב אחד העם]]{{הערה|אניטה שפירא, '''יהודים חדשים יהודים ישנים''', עמ' 319.}} עוד בחייו.