השומר – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 4 חודשים
מ
תקלדה
תגית: עריכת קוד מקור 2017
מ (תקלדה)
בתוך ארבע שנים חתם "השומר" על חוזים לשמירת מסחה ([[כפר תבור]]), [[חדרה]], [[ראשון לציון]] ו[[רחובות]]. תחילה שמרו חברי "השומר", שמנו לא יותר מ-100 איש (הם העסיקו גם כ-300 שכירים יהודים) רק על גבולות השטח הבנוי של המושבות, אך עד מהרה החלו לשמור גם על האיכרים העובדים בשדותיהם וכך, באורח בלתי-נמנע, התעמתו עם מסיגי גבול ערבים. מכוח התפתחות זו ניצב "השומר" בחזית המאבק ה[[ציונות|ציוני]]: כוח מזוין גונן מעתה על רכישת אדמות ועל עיבודן. חברי "השומר" למדו את שפת הערבים ואת אורחות חייהם כדי לשפר את תפקודם. לא אחת הם התלבשו כערבים וחיקו בהערצה את תעוזתם הלוחמנית של הבדואים ואת תכסיסיהם. הם עמדו בתוקף על הכבוד היהודי, אך באותה שעה טענו כי הם משתדלים להימנע מהתגרויות ומהריגת ערבים. אף-על-פי-כן, ראשי המושבות התרשמו לא אחת כי התנהגותם נושאת אופי תוקפני ופרובוקטיבי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=בני מוריס|שם=קורבנות. תולדות הסכסוך הציוני-ערבי 1881–2001|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=2003|מתרגם=יעקב שרת|מו"ל=עם עובד|מהדורה=רביעית|פרק=שני|עמ=58-60}}}}
 
בשנים 1909–[[1910]] עברה השמירה במושבות [[הגליל התחתון]] לידי "השומר". בחורף 1909 אחד השומרים ה[[צ'רקסים]] של המושבה [[בית גן]] ירה למוות באיכר יצחק בלום, לאחר מריבה ביניהם. בעקבות כך עברה השמירה בבית גן לידי "השומר". החל ב-1910 העסיק "[[המשרד הארצישראלי|המשרד הארץ-ישראלי]]" שביפו את "השומר" בשמירת שטחים שאך זה נרכשו, ובעיבודם עד התנחלות מתיישבי הקבע: קבוצות "השומר" הללו נקראו "חבורות כיבוש".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Shafir, Gershon|שם=Land, Labour and the Origins of the Israeli-Palestinian Conflict 1882-1914|מקום הוצאה=Cambridge, England|שנת הוצאה=1989|מו"ל=Cambridge U.P.|עמ=139}}}} באביב 1910 נחתם [[חוזה]] גם עם המושבה הסמוכה [[יבנאל]],{{הערה|שם=בןיוכבד|{{על המשמר|פ. בן יוכבד|עם ראשוני העליה השניה בגליל העליון|1954/12/24|00407}}}} ו[[מאיר חזנוביץ]] מוּנה לעמוד בראש השמירה בשתי המושבות. ב[[חוות כנרת]] היה ריכוז השמירה נתון בידי מנהל החווה [[משה ברמן]], אך השומרים היו מפועלי החווה וחברי "השומר". שמירת השדות ניתנה בידי [[יחזקאל חנקין]], שהיה לשומר הרכוב הראשון של אגודת "השומר". במושבות [[מלחמיה|מנחמיה]] ו[[זכרון יעקב]] הוזמנו שומרים מהארגון להשתתף בשמירה מעורבת עם פועלים ערבים, ואולם התנגשויות בין השומרים היהודים והערבים הובילו לכך שחברי "השומר" עזבו את המושבות, והשמירה בהם נותרה ערבית. בסוף שנת 1909 הוקם על ידי חברי "השומר" "[[לגיון העבודה]]", שבמסגרתו נשלחו קבוצות פועלים לסג'רה ול[[חדרה]] ובעיקר לאדמות תל-פול (או: תל אל-פול) סמוך לכפר הערבי (כיום מרכז [[עפולה]]) ולתחנת הרכבת הגדולה שלידו.{{הערה|1=[http://israelitombstones.blogspot.co.il/2012_05_01_archive.html מצבות מדברות: יחזקאל ניסנוב] אתר סיפורי מצבות בארץ ישראל}}{{הערה|1=מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, בנציון זאב קידר, הוצאת יד יצחק בן-צבי, עמודים 197, 198. צילומי אויראוויר וסיפורה של עפולה במלחמת העולם הראשונה}}{{הערה|1=[http://humanities1.tau.ac.il/segel/meirch/files/2012/08/Ha-Horesh.pdf החורש - ערש חיי הציבור הפוליטיים של תנועת העבודה] מאיר חזן (אתר מדעי החברה של אוניברסיטת תל אביב)}}
 
'''האספה הכללית השנייה של "השומר"''' נערכה ב-[[19 בדצמבר]] 1909 ([[ז' בטבת]] [[ה'תר"ע|תר"ע]]) בדירתם של ישראל שוחט ואשתו מניה ב[[חיפה]]. במהלך האספה הוקם 'לגיון העבודה' על פי הצעתו של [[יהושע חנקין]] לכיבוש אדמות אל-פולה ב[[עמק יזרעאל]],{{הערה|1=[http://israelitombstones.blogspot.co.il/2015/01/13.html על מנדל פורטוגלי] אתר סיפורי מצבות בארץ ישראל}} והזמנתם של אנשי חדרה להעביר לידי "השומר" את השמירה במושבתם. בנוסף הוחלט להסיר את השמירה מעל המושבה סג'רה לתקופה של שנה, בעקבות [[סולחה]] בין המושבה לבין שבט א-צביח הסמוך, שנכרתה ללא שיתוף אגודת "השומר".{{הערה|1=שבט א-צביח או: 'שבט הזביח' קשורים עם שבט [[שבלי - אום אל-גנם|שבלי]] אשר נותרו במקום גם לאחר [[קרב בית קשת]] בתש"ח.}} לדברי אתר ארגון ההגנה, שבט זה היה עוין ביותר, ואנשיו השתתפו ברצח יהודים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שהחלו ב-1936.{{הערה|1=[http://www.irgon-haagana.co.il/show_item.asp?levelId=59996&itemId=48366&itemType=3 בית קשת] באתר ארגון ההגנה. וראו גם: [http://www.irgon-haagana.co.il/info/n_show.aspx?id=25274 יוסף (ולטר) קלמן] אחד הנופלים בהתקפות הבדואים על אנשי כפר תבור.}}