זנון, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
במהלך שלטונו התחזקה המחלוקת הדתית עם הכת ה[[מונופיזיטיזם|מונופיזיטית]] בנצרות שהאמינה שלישו היה טבע אחד אנושי ואלוהי (monophysis) והייתה חזקה במיוחד בסוריה ובמצרים.
 
זנון אהד את ה[[מונופיזיטיזם|מונופיסיטים]] וניסה לפשר בינם לבין העמדה הא[[נצרות אורתודוקסית|ורתודוקסית]] ([[דיופיזיטיות]]) של הפטריארך ב[[קונסטנטינופול]] וה[[אפיפיור|אפיפיור ברומא]]. הוא פרסם ב-482 את מסמך ה[[הנוטיקון]] (האיחוד) שהתקבל יפה אבל במזרח המונופיזיטי הוא חולל תסיסה בחוגים האורתודוקסיים ויצר קרע עם האפיפיור ברומא (שנמשך עד שנת 519).
 
הוא נפטר בשנת 491 ממחלה בלי להשאיר יורשים (בנו השני שנקרא גם זנון, נפטר בחצר המלוכה לפני מותו). אשתו אריאדנה בחרה להינשא למפקד המשמר הקיסרי [[אנסטסיוס הראשון (קיסר)|אנסטסיוס]] שהוכתר לקיסר כיורשו של זנון.
אבל במזרח המונופיזיטי הוא חולל תסיסה בחוגים האורתודוקסיים ויצר קרע עם האפיפיור ברומא (שנמשך עד שנת 519).
 
הוא נפטר בשנת 491 ממחלה בלי להשאיר יורשים (בנו השני שנקרא גם זנון, נפטר בחצר המלוכה לפני מותו).
 
אשתו אריאדנה בחרה להינשא למפקד המשמר הקיסרי [[אנסטסיוס הראשון (קיסר)|אנסטסיוס]] שהוכתר לקיסר כיורשו של זנון.