דוד בקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Herzel60 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Herzel60 (שיחה | תרומות)
שורה 5:
דוד בקר נולד בווילנה שם למד בבית הספר לאמנות שייסד [[מרק אנטוקולסקי]]. הוא עלה ארצה בשנת 1911 עם אחותו ואביו כאשר יתר בני המשפחה עלו עוד קודם לכן. אחיו הבכור משה ניהל את חוותו של יצחק לייב גולדברג בערטוף ולאחר מכן התיישב בראשון לציון. שלוש מארבע אחיותיו היו מנשות [[השומר]]. למשפחתו היה תפקיד חשוב בראשית ימיה של ההתיישבות הציונית בישראל. האחיות [[ציפורה זייד|ציפורה]], [[קיילה גלעדי|קיילה]] ואסתר נישאו לראשי ארגון "השומר": [[אלכסנדר זייד]], [[ישראל גלעדי]] ומאיר קוזולובסקי. אחותו רבקה רבינוביץ והוריו התגוררו בירושלים. בקר למד אמנות בראשית ימיה של בצלאל (1911- 1914), מוריו היו [[בוריס שץ]] ואבל פן בין חבריו לספסל הלימודים היו האומנים נחום גוטמן, ניסנהולץ -"חד גדיא",חיים נבון, ברוך אגדתי ועוד (ראה יומן הכיתה בבצלאל שנת תרע"ג מתוך-"פרשת חייו הסוערת של הצייר דוד בקר, אתר carmonia") בקר זכה בפרסים על יצירתו עוד בהיותו סטודנט. בעיתון "הצפירה" נובמבר 1913 כותב קדיש יהודה סילמן בשם העט שלו "אשנב" :"בתערוכת ביה"ס בצלאל צייר דוד בקר תמונה פנטסטית ,רחל אימנו בקומה מתוך קברה בלילה ומשמיעה קולה ברמה"{{הערה|Yochim Louis Dunn, The Harvest of Freedom: Jewish Artists in America, 1930 - 1980s, Chicago: American References, 1989, p. 28|כיוון=שמאל}}
 
בשנת 1914 ירה בקר ביעקב וינטרוב בן למשפחה מכובדת מווילנה שפתח חנות לספרים בירושלים. היה זה בליל חתונתו של וינטרוב עם רבקה נון לאחר שביטל את אירוסיו עם אחותו של בקר-אסתר. וינטרוב נפצע קשה אך החלים.{{הערה|חסר שם מחבר, היריה על החתן בליל חופתו, מוריה, 29.03.1914, עמ' 1-2.וכן בעיתונים נוספים. ראה אתר "carmonia"- "פרשת חייו הסוערת של הצייר דוד בקר"}} המעשה עורר גינוי חריף בציבור (ראה עיתון "החרות ירושלים" עמ' 3 מיום 29.3.1914 גינויים של ברנר, א. חשין א. ראובני וגם של מורי בצלאל ותלמידיו. כן נכתבו דברי גינוי קשים בעיתון "האחדות" מיום 10.4.1914-רשימתו של א ראובני בשם העט שלו נ. וגמן). מחשש שיוסגרו לשלטונות הטורקיים -הוברחו בקר וחברו -קרוב משפחתו -אליקים רבינוביץ ללבנון בסיוע איש "השומר" [[יחזקאל חנקין]].{{הערה|גרשון גרא, חמדת אבות, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1982, עמ' 173}} משם המשיכו ל[[אירופה]], שם עיצבו מדליות עבור מלך בולגריה וגילפו בשנהב פורטרטים עבור [[קרול הראשון, מלך רומניה|קרול הראשון]] מלך רומניה ואשתו המלכה.{{הערה|Biographical Encyclopedia of the World, New York:  Institute for research in Biography, 1946, p. 1060|כיוון=שמאל}} הוא שהה זמן מה ב[[פריז]] שם נחשף ל[[אמנות מודרנית]]."האמנות המודרנית אליה נחשפתי ב[[צרפת]], קרובה מאוד לליבי. מ[[אנרי מאטיס|מאטיס]] למדתי את הקו הקליל, הרוחני ומלא החן, ובענווה אומר כי הושפעתי מהמאסטרים הגדולים [[פול סזאן|סזאן]] ו[[וינסנט ואן גוך|ואן גוך]]".{{הערה|Jacobson J.Z., Art of Today: Chicago 1933, Chicago: L.M Stein, 1933, p. 46.|כיוון=שמאל}} לאחר המלחמה חזר לתקופה קצרה לארץ ומכאן הפליג לארצות הברית. בתחילה השתקע בקליפורניה שם התגורר עם אשתו הראשונה ושני ילדיו. משם עבר לשיקגו בה הקים משפחה חדשה, ובה התגורר עד לפטירתו. בקר הקים קבוצה של אמנים יהודים (1926) בשם Around the Palette{{הערה|Yochim Louis Dunn, The Sentinel presents 100 Years of Chicago Jewry, Chicago: The SENTINEL PUBLISHING CO., 1948, p. 29|כיוון=שמאל}} (כיום מוכרת בשם American Jewish Artists Club) והציג בתערוכות רבות במכון לאמנות של שיקגו (Art Institute of Chicago) ובמוזיאונים נוספים בארצות הברית. לצד זאת עיצב בקר ויטראז'ים לבתי כנסת באזור שיקגו. בקר לקח חלק כאמן בפרויקט האמנות [[:en:Federal_Art_Project|Federal Art Project]] שהיה חלק מהפרויקט הלאומי [[מנהל עבודות הקדמה]] (Works_Progress_Administration) מייסודו של הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט.]] במסגרת הפרויקט יצר ציורי קיר במוסדות ציבוריים ובשנות ה-40 לימד אמנות ב- [[:en:Hull_House|Hull House]] בשיקגו.
 
בשנת 1933 הוא כתב על עצמו "כמי ששייך לעם היהודי אשר מזמן קדום אני מחפש אחר הרוחני, האירוני, המיסטי והפואטי שבנשמה, אינני מסתפק באינטלקטואלי. עבורי צבע על קנווס הוא אמצעי לביטוי רגשות של שמחה ושל צער ורגש אנושי שניטע בתוכי".{{הערה|Jacobson J.Z., Art of Today: Chicago 1933, p. 46.|כיוון=שמאל}} מתוך תפיסה זו, באוקטובר 1934 דרש בקר להסיר עבודה שלו שהוצגה בתערוכה קבוצתית במלון סטיבנס בשיקגו, מכיוון שהמלון אישר לקיים בו מפגשים של ה-DAWA, ארגון נאצי שפעל באילינוי. "כל עוד ה-DAWA שהוא ארגון נאצי, מקיים מפגשים במלון סטיבנס, אני מביע את מחאתי ודורש להסיר את הציורים שלי המוצגים בתערוכה במלון".