צפצפה – הבדלי גרסאות

הוסרו 81 בתים ,  לפני 4 חודשים
מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
}}
[[קובץ:Poplartree.jpg|ממוזער|250px|צפצפה בשלכת]]
'''צפצפה''' ([[שם מדעי]]: '''''Populus''''', ב[[אנגלית]]: '''''Poplar''''') היא אחד משני [[סוג (טקסונומיה)|סוגיםסוגי]] של [[צמחים]] ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[ערבתיים]]. ישנם כארבעים [[מין (טקסונומיה)|מיני]] צפצפה, הנפוצים בעיקר ב[[חצי הכדור הצפוני]].
 
== מאפיינים ==
הפרטים הם [[צמח דו-ביתי|דו ביתיים]], כלומר - גדלים עליהם פרחים נקביים או פרחים זכריים.
 
עציםעצי ושיחי הסוג הם צמחים [[נשיר]]ים, ו[[עלה|עליהם]] מקבלים גוון של ביןשבין זהוב בהיר לצהוב לפני שהם נושרים. כמעט בכל המינים ישנם עלים רחבים בצורה ביצתית או מעוינת. ב[[פרח]] הנקבי יש עלה בודד ובו שתי [[צלקת|צלקות]] ו[[עמוד עלי]] אחד. ה[[האבקה]] נעשית על ידי רוח. בפרי יש זרעים קטנים שעל כל אחד ציצית שערות.
ישישנן צפצפות אשרשצבע צבע הגזע שלהםגזען הוא לבן.
 
לצפצפה מערכת שורשים חזקה ופולשנית, ועל כן לא נוהגים לנטוע אותה סמוך לבתי מגורים או צנרת מים מחשש ששורשיה המתפשטים יגרמו נזק.
ה[[עצה]] של עצי צפצפה נחשבת לחומר בניין איכותי.
 
ב[[ישראל]] גדלים שני מיני צפצפה: [[צפצפה מכסיפה]] (באנגלית: ''White Poplar'' או ''Silver Poplar''), הנפוצה בשימוש גנני בגלל מראה העלים המיוחד ו[[צפצפת הפרת]] הנפוצה לאורך נחלים הנשפכים אל [[ים המלח]] ועל גדות [[נהר הירדן|הירדן]].
 
== מינים ==
* [[צפצפת הפרת]] (''Populus euphratica'')
* [[צפצפה רעדנית]] (''Populus tremuloides'')
* [[צפצפה מכסיפה]] (''Populus alba'')
* [[צפצפה מקוצעת]] (''Populus angulata'')
* [[צפצפה שחורה איטלקית]] (''Populus nigra italica'')
* [[צפצפה בלסמית]] (''Populus balsamifera'')
 
==הצפצפה במקורות==
הצפצפה נזכרה פעם אחת ב[[ספר יחזקאל]] במשל הגפן כעץ בעל זיקה למים: "קָח עַל מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמוֹ".{{הערה|1={{תנ"ך|יחזקאל|יז|ה}}}}
 
לזיהוי ה'צפצפה' אין מסורת ברורה בתרגומים הקדומים, אולםאך לפי מסורת חז"ל, כפי שנתקבלהשמקובלת גם על ידי הפרשנים ורוב החוקרים, מדובר באחד ממיני הערבה (Salix) או הצפצפה (Populus).
 
קיים ממצא בוטני-ארכאולוגי רב של [[צפצפת הפרת]] (''Populus euphratica''), באתרים שונים בארץ ישראל מכל התקופות הקדומות. השימוש הנרחב בו נבע מקלות עיבודו ומהאפשרויות הרבות לניצולו{{הערה|להרחבה: [[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים תשע"ב, עמ' 173-172}}.
 
המשנה במסכת סוכה (פרק ג' משנה ג') קובעת כי הצפצפה פסולה לשמשלשימוש כערבה, כחלק ממצוות [[ארבעה מינים]]. אפשר והכוונה לצפצפת הפרת אשר נפוצה סמוך למקורות מים בארץ ישראל.
 
==גידול עצי צפצפה בישראל==
בשנת ב-1957, הציע [[עקיבא עצמון]], לגדל בישראל עצי צפצפה לייצור עץ.{{הערה|1=עקיבא עצמון, '''גידול צפצפות בישראל''', 1979, הוצאה שלהוצאת המשפחה, בסיועם של משה נתנאל, סגן מנהל החטיבה לתעשיות קלות במשרד המסחר והתעשייה ושל ד"ר י. פלטי, מנהל מחלקה במינהל המחקר החקלאי של משרד החקלאות}} עצמון נטע במימון [[משרד המסחר והתעשייה]] מטעי צפצפה נסיוניים במקומות שונים ברחבי ישראל{{הערה|{{דבר||נסיונות לגידול עצי צפצפה|1957/09/25|02832}}}}. בתחילה הוחלט על 500 דונם בנגב, 200 דונם בעמק החולה ו-200 דונם באזור [[בית שאן]]{{הערה|{{הצופה||מטע של עצי צפצפה|1957/10/02|00329}}}}. הנטיעות בוצעו על ידי חברת "מפעלי עץ ותאית"{{הערה|{{דבר||משברי רוח בגובה 10 מטרים|1958/09/05|01210}}}} שעצמון היה מנהלה, שקיבלה כספים מהחברה הממשלתית "[[מטעי האומה]]", לשם חקר הכדאיות של גידול מסחרי של עצי צפצפה בישראל{{הערה|{{הצופה||900 דונאם צפצפות נטעו באחרונה|1959/08/30|00421}}}}{{הערה|{{מעריב||הזהב הירוק|1958/09/19|01005}}}}. בשנת ב-1960 טענו במשרד המסחר והתעשייה שגידול הצפצפות הוא מאוד רווחי{{הערה|{{דבר|א. בן זאב|הוכח כדאיות גידול מטעי צפצפות בקנה־מידה נרחב|1960/04/17|00426}}}}.
 
[[משרד החקלאות]] טעןסבר שהגידול אינו כלכלי{{הערה|{{מעריב||ספיר: משרדי אינו מטפל בגידול צפצפות|1962/08/15|01500}}}} וחמש ועדות מומחים ממשלתיות בדקו את הנושא. אחת מהן, זוהועדה שהוקמה בשנת ב-1962, פרסמה דו"ח שלילי והמליצה לקצץ את שטחי הגידולים הנסיוניים מ-1,600 דונמיםדונם ל-400 דונמיםדונם{{הערה|{{מעריב|אריאל ויינשטיין|המשרדים מצפצפים על עצי הצפצפה|1963/03/05|00705}}}}. על פי הדו"ח, צריכת המים הגבוהה והמחיר הנמוך של העץ מובילים לכדאיות גבולית. בסוף 1964 פורסם דו"ח נוסף, שטען שהגידולכי הגידול יכול להיות רווחי אם העץ יימכר לייצור [[גפרור]]ים ומקלות שלגונים. בעקבות זאת הומלץ להמשיך בגידול בחלקות הנסיוניות ב[[עכו]], נתניה ו[[חדרה]] אך לעקור את העצים בעמיעד וקיסריה{{הערה|{{מעריב||עצי צפצפה ישמשו לייצור גפרורים ומקלות לשלגונים|1964/11/26|02118}}}}. בחודש אוקטוברבאוקטובר 1965, התפרסם דו"ח של [[משרד החקלאות]] בו נקבע שהצפצפות הן הגידול הרווחי ביותר ב[[עמק החולה]] והוחלט לעודד גידול צפצפות בעמק החולה{{הערה|{{דבר||מצפצף מי שמצפצף אחרון|1966/03/18|02700}}}}{{הערה|{{דבר||כנס רכזי משקים בעמק החולה|1966/02/21|00712}}}}. בשנת ב-1968, החליט משרד החקלאות לאשר גידול עצי צפצפה ב[[עמק החולה]], אבלאך לא בשטחים אחרים בישראל{{הערה|{{מעריב|י. שדמי|הצפצפה זקפה קומתה|1968/07/09|01902}}}}. המטעים שלמטעי עצי הצפצפה שניטעו בעמק החולה על שטח של 1,200 דונמים נמסרו ל[[גונן|קיבוץ גונן]], שניצל אותם כחומר גלם עבור שנילשני מפעלי עיבוד עץ, ש-85% מהתפוקה המצרפית שלהם נשלחה לחו"ל. בראשית שנות ה-80 גידל גם קיבוץ [[יגור]] עצי צפצפה, על מי ביוב מטוהרים{{הערה|{{דבר|א. סדומי|עידוד לגידול עצי צפצפה|1981/10/12|00403}}}}.
 
בשנת ב-1999, חלה התייקרות ניכרת של התשומות, ששינתה לרעה את כדאיות הגידול והעיבוד של העץ, וקיבוץ גונן סגר את המפעלים.
 
==קישורים חיצוניים==