אליטה – הבדלי גרסאות

האליטה התקשורתית היא למעשה מהאליטות החזקות ביותר בחברות מודרניות. היא ממלאת תפקיד פעיל בהשפעה על המדינה להבטיח את האינטרסים שלה, ומחדירה את קולה לתהליכי קביעת המדיניות, וקובעת את סדר היום התקשורתי שבתורו מכתיב את סדר היום הציבורי. מצד אחד היא זו המעצימה נושאים וסוגיות שנראים לה ועונים על האינטרסים שלה, ומצד שני היא מעלימה נושאים שלא מתאימים לאג'נדה שלה. עם עלייתו של [[נאו-ליברליזם|הניאוהנאו-ליברליזם]], השולט בשוק כמספק מפתח [[צמיחה כלכלית|לצמיחה כלכלית]] התומך במדיניות הסרת [[רגולציה|רגולציה,]] ושולל את תפקידה של המדינה לאפשר צמיחה זו מעניק לגיטימיות לקיומו של ממשל אליטיסטי ולאינטרסים מובחרים על פני אלה של הרוב. כך שחוקרים מפנים לעיתים קרובות תשומת לב לאופן בו אליטות התקשורת מעודדות יעדים ניאונאו-ליברליים במדיניות התקשורת. למשל, במדינות שונות בעולם אליטת התקשורת מנסה לעודד מדיניות שתצמצם את הפעילות של [[שידור ציבורי]] ואף תסגור אותו כליל.[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001155195] מדיניות כזו תקטין את התחרות בפניה תקשורת מסחרית ניצבת (Popiel, 2018)<ref>{{צ-מאמר|שם=The Tech Lobby: Tracing the Contours of New Media Elite Lobbying Power|קישור=https://academic.oup.com/ccc/article/11/4/566/5145020|כתב עת=Communication, Culture and Critique|שנת הוצאה=2018-12-01|עמ=566–585|כרך=11|doi=10.1093/ccc/tcy027|מחבר=Pawel Popiel}}</ref>. והסיבות לכך ידועות- ראשית, ריבוי ערוצי שידור מסחריים המתמחים בתכנים וקהלי יעד שונים מחריף את התחרות על הצופים ובכך פוגע בקיומו של [[שידור ציבורי|השידור הציבורי]]. שנית, תאגידים כלכליים, [[אוליגרכיה|אוליגרכים]] ו[[טייקון|טייקונים]] (אילי הון) אינם זקוקים לשידור הציבורי, כי הוא עלול לחסום את הקשר בין עיתון-[[קשרי הון-שלטון|שלטון-הון]]. שלישית, השידור הפרטי רודף [[מדרוג (רייטינג)|הרייטינג]] עשוי להיראות כיעיל יותר בהבטחת חשיפה לציבור רחב יותר.[https://www.the7eye.org.il/22304] כיום פלטפורמות אינטרנט שולטות במרחבים שבתוכם מתבטא כוח בין אם זה פוליטי, כלכלי, תרבותי או חברתי<ref>{{צ-מאמר|שם=Examining switching power: Mark Zuckerberg as a novel networked media mogul|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/1369118x.2018.1518473|כתב עת=Information, Communication & Society|שנת הוצאה=2018-09-05|עמ=491–506|כרך=23|doi=10.1080/1369118x.2018.1518473|מחבר=Rachel E. Moran}}</ref>. נחיצות שירות האינטרנט שפלטפורמות אלו מספקות מעניקה לקבוצות תקשורת כוח רב. כגון, כוחן של אליטות התקשורת מתבטא באמצעות השקעתן המשמעותית בשליטה פוליטית, הכוונה להשפעתן על התנהלותם של פוליטיקאים. לדוגמאלדוגמה, בישראל אנשי ימין טוענים שפייסבוק היא חברה של אנשי שמאל שפועלת נגדם ורק מחפשת דרכים להשתיק אותם, פעילי שמאל, מנגד, מאמינים שפייסבוק מתכוונת להגבילם ולפגוע בחופש הביטוי שלהם.[https://www.calcalist.co.il/technology/article/SJeuj5N5u]