רגישות (תכונה אנושית) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.8 |
Smadar gonen (שיחה | תרומות) מובאה |
||
שורה 1:
'''רגישות''' היא [[תכונה (אישיות)|תכונת]] [[אופי]] ו[[חוש|חישה]] אנושית המתארת את עוצמת התגובה ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] וה[[רגש]]ית של האדם בעקבות עוצמות שונות של [[גירוי]] פיזי או נפשי עמו הוא בא במגע. עוצמות תגובה שונות אלו נובעות מאופנים שונים של [[עיבוד מידע]] [[חוש]]י ב[[איבר]]י החישה וב[[מערכת העצבים]].
רגישות היא גם מאפיין של חוויה רגשית. זו יכולת מפותחת להבחנה ומודעות לגירויים, לשינויים, ולפרטים רגשיים, הכוללת התבוננות ומעורבות גבוהה בחוויה. גם היכולת להבין ולפרש את רגשות הזולת כ[[הזדהות]] ו[[אמפתיה]] היא חלק מהרגישות.
את המילה '''רגישות''' חידש הבלשן [[יצחק אפשטיין]].{{הערה|{{צ-ספר|שם = עם בני ארצי ועירי|קישור = https://books.google.com/books?id=oQcbAAAAIAAJ|מו"ל = הועד הצבורי להוצאת כתביו שח דוד סמילנסקי ומסדה, עמ' 127|שנת הוצאה = 1958|מחבר = [[דוד סמילנסקי]]}}}}
==רגישות כתכונה של חוויה רגשית==
הרגש מתווך בין תפיסת הגוף לבין סביבתו החיצונית, ורגישות מתאפיינת כמודעות גבוהה לשינויים רגשיים אצל עצמנו ואצל הזולת בעזרת הזדהות ואמפתיה. המושג רגישות מצביע על יכולת חדה ומדויקת של אחד החושים, כמו רגיש לריחות, בעל שמיעה רגישה או ידיים רגישות. הניגוד של הרגישות היא האטימות שמאופיינת בסגירות של אדם שאי אפשר לחדור אליו והוא לא מכיר ברגשותיו.
[[דייוויד יום]] כותב בספרו על אמת המידה של הטעם, {{הערה| יום, דייוויד. (1984). על אמת-המידה של הטעם. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד. ע' 35-36 }}:"בבני אדם אחדים מצויה מידה של דקות ההיפעלות, אשר מגבירה עד מאוד את רגישותם לכל מקרי החיים ומעוררת בהם שמחה רבה נוכח כל אירוע מבורך, כשם שתעורר כאב עז למראה מיני אסונות ופגעי גורל... למותר לציין כי בני אדם היודעים היפעלויות עזות כל כך נוטים להיסחף מעבר לכל גבולות הזהירות והתבונה." והוא מוסיף: "דקות ההיפעלות מרחיבה את טווח רגשות האושר והצער שלנו ומעוררת בנו רגישות לכאבים ולהנאות, שאינם מנת חלקם של יתר בני האדם."
(היפעלות פירושה: הִתרַגשוּת, הִתרַשמוּת הנֶפש מִגֵירוּי חיצוני).יום מדגיש שחוויה רגשית עזה מנוגדת לזהירות ולתבונה, שהן תכונות שכליות.
רגישות היא סוג של תובנה המפרשת מידע לא באופן חישובי, סיבתי או רציונלי אלא מתוך קליטת משמעויות ערכיות ואישיות המשפיעות על החווה באורח בלתי אמצעי. האדם הרגיש מודע ושם לב לתהליכים ולשינויים הרגשיים שהוא והזולת חווים. והוא חווה את סביבתו באופן עשיר, מורכב ומעורב ולכן גם לעיתים אמביוולנטי. האירועים מוערכים לעומק על-ידי מתן פרשנויות ומשמעויות אלטרנטיביות. גם דמיונו עשיר ומשרת אותו לחיזוי ולהדמיה של מצבים ולהעלאת הפוטנציאל שלהם. הוא משמש לעצמו נושא מחקר ועניין וסקרן לגבי זולתו לא רק לצורך השוואה ומידע, אלא כעניין לשם עצמו. במרבית המקרים הוא בעל יכולת תיאור מילולית גבוהה.
בעזרת הרגישות יוצרים [[אינטימיות]]. אינטימיות פירושה קרבה וכנות לעצמי ויכולת לשיתוף הדדי של אדם אחר בחוויות שלנו, ובהדדיות התגובות המתחשבות והסקרניות של שתי נפשות היוצרות אינטימיות. {{הערה| גונן סמדר. (2003). לדעת רגש. תל-אביב: מכון מופת ע' 73-75}}
אבריל ותומס -נואלס (Averill & Thomas-Knowles){{הערה|Averill, J. R. & Thomas - Knowles, C. (1991). emotional creativity. In K. T. Strongman (Ed.), International Review of Studies on Emotion. Vol 1, pp.269-300.}} טוענים שיצירתיות רגשית (motional creativity) נובעת מתגובה רגשית לא שגרתית, מהשפעתה לטווח ארוך, וממקוריות של הערכים האישיים. הם מונים כמה מרכיבים: 1. יכולת מילולית ומטפורית לבטא רגש, כמו באמנות. 2. מערכת הערכות מורכבת הכוללת הבחנה בפרטים ולא על דרך הכללות ומסקנות. 3. מעורבות אישית וסקרנות לגבי החוויה הרגשית. 4.יכולת עמוקה להזדהות ואמפתיה עם הזולת. 5.סובלנות וגמישות כלפי הזולת מתוך הבנה של השונות. 6.יכולת לחוות קשת רגשות רחבה וייחודית. 7.ראיית אתגר היכן שאחרים רואים איום. האומץ להתנסות ולא לפרש כל ביקורת כאיום.
==רגישות גבוהה או רגישות יתר==
שורה 15 ⟵ 26:
לעיתים משתמשים במונח "אדם חסר רגישות" בקונוטציה שלילית בהקשר של יחסים חברתיים, כדי לתאר אדם שלא מגיב לרגשות והתנהגויות שונות של אחרים, לא אכפת לו מאחרים, בדומה לאדם חסר [[טאקט]].
==רגישות כתכונה חברתית==
רגישות היא תכונה חברתית נדרשת ואנשים מייחסים לעצמם כושר זה משום שהיא מצביעה על מודעות עצמית והתחשבות בזולת, אך זו אינה תכונה נפוצה. במקרים רבים דווקא אנשים רגישים אינם פופולריים משום שהם חווים קשת נרחבת ויצירתית של חוויות שאינן מקובלות ובדרך-כלל הם נחשבים לחריגים בחברה. הרגישות אינה כפופה לנורמות ולכללים שמכתיבים התנהגות אלא נובעת מתוך רגש פנימי המניע לפעולה לאו דווקא קונבנציונלית. נורמות התנהגותיות נדרשות פעמים רבות כאשר אין לאדם די כלים משל עצמו והוא חסר רגישות טבעית כלפי הזולת, כך שקיימת סתירה בין אימוץ של נורמות ערכיות להתחשבות בזולת ובין ערכים הנובעים מרגישות.
פרננדו פסואה {{הערה| פסואה, פרננדו. (2000). ספר האי-נחת. תל-אביב: בבל. 474-475}} כותב:"העולם שייך למי שאינו מרגיש. התנאי הבסיסי להיות אדם מעשי הוא היעדרה של רגישות... כל איש פעולה הוא באופן בסיסי מלא חיים ואופטימי, כי מי שאינו מרגיש הוא מאושר... השלטון שייך לחוסר הרגישות. שולט מי שהוא שמח כיוון שכדי להיות עצוב נדרש להרגיש".
==רגישות ו[[אינטליגנציה רגשית]].==
מושג האינטליגנציה הרגשית כולל מלבד את הרגישות גם את הוויסות הרגשי, ולכן על פי גישה זו רגש נחשב אינטליגנטי אם הוא מתעורר בזמן הולם - בניגוד לאדישות - אך גם לא נחווה ברגישות או ברגשנות רבה מדי. אדם רגיש מאוד, ייחשב על-פי הקריטריונים של המושג כבעל אינטליגנציה רגשית נמוכה. הוויסות פירושו אינו חיסול או דיכוי הרגש אלא מיתונו או הגברתו, כך שיפעל בהתאם לדרישה חיצונית הנובעת או מהשכל או מהחברה, ויהווה מקור מועיל ולא הפרעה. כלומר, להרגיש את הרגש הנכון בעוצמה ההולמת בנסיבות המתאימות, וזה דורש ויסות ושליטה.
(על מנת להמחיש את ההבדל בין רגישות לאינטליגנציה רגשית, ניתן לעשות הבחנה גם בין רגשנות לרגישות כמנוגדות לה. רגישות ורגשנות הן תכונות של פעילות רגשית שמתוות אופן חוויה עז יותר בהיסחפות הרגשית. במילון אין הבחנה בין רגשנות לרגישות ושתיהן מוגדרות כתכונה של התרגשות עזה. כדי להראות את השוני בחוויה, להלן דוגמה: שלושה טיפוסים רגשיים רואים תאונת דרכים. 1. התכליתן הרציונלי ימהר לעזור, הוא נרגש, אך ירסן את רגשותיו בהתאם למצב. הוא יחפש עזרה, סיבות ופתרון מהיר. 2. הרגשן ישותק מעוצמת החרדה או יצעק ויבכה ויתקשה לעזור מרוב התרגשות. 3. האדם הרגיש יתייחס לחוויה הטראומטית שעבר הנפגע. ייתכן שיהיה איטי יותר בהגשת העזרה. {{הערה| גונן סמדר.(2003).לדעת רגש. תל-אביב: מכון מופת ע'73-75}})
מושג האינטליגנציה הרגשית כולל הנחה שניתן לשפר רגישות על-ידי חינוך נאות ומודעות לרגשות. דניאל גולמן {{הערה| גולמן, דניאל.(1997).אינטליגנציה רגשית. תל-אביב: מטר.238-239}}סבור שגם אם הממד הבסיסי נקבע מלידה, עדיין ניתן לשנותו, ושאפשר בעזרת חינוך לשפר רגישות על-ידי למידה ועל-ידי כוונה ורצון. אך יש לקחת בחשבון שנטיות רגשיות נובעות גם ממבנה נפשי מולד, כמו מזג, שלא קל לשנותו באופן משמעותי. אמנם, ניתן לפתח רגישות רפלקסיבית בילדות בהנחה שילד מטבעו רגיש לעולם וסקרן אליו. אך החינוך באותה מידה עשוי לדכא ולרסן רגישות ולנווט את הרגשות ולהשתמש בהם לתועלת החברה ולא לפיתוח רגישות.
==ראו גם==
| |||