לוחמה ביולוגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתנאי מעבדה
שורה 16:
במהלך המלחמה [[בריטניה]] ביצעה מחקר ב[[גחלת]] באי הסקוטי [[האי גריניארד|גריניארד]]. המחקר גרם ל[[זיהום הסביבה|זיהום]] באי למשך כ-50 שנה.
 
[[צבא גרמניה הנאצית|הצבא הנאצי]] מינה את המדען [[אדוארד מיי]] לגדל יתושי [[אנופלס]] בכמויות שיוכלו לעשות שמות בצבאות [[בעלות הברית]], על ידי הדבקתם ב[[מלריה]]. הפיתוח נעשה ב[[מחנה הריכוז דכאו]], שם הוא הצליח לגדל את האנופלס בתנאיב[[תנאי מעבדה]], וגם גילה שיש להם יכולת הישרדות גבוהה יותר מיתושים רגילים. הוא אף ניסה את ה[[Plasmodium|טפיל]] על אסירים יהודים וההדבקות עבדו כמתוכנן. אבל בשנת 1944, התוכנית הושבתה עקב חוסר יכולת לגדל כמות גדולה של יתושים במזג האוויר האירופאי.
 
אמנם נעשה שימוש צבאי אחד ביתושים שמיי גידל: ב[[הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה|מערכה באיטליה]], הצבא הנאצי פיזר גלמים של אנופלס נגוע ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] מדרום ל[[רומא]] טרם נסוג משם. היתושים אכן בקעו וגם עקצו את חיילי בעלות הברית, אבל אז התברר גודל הכישלון של המהלך - החיילים נטלו [[תרופה]] נגד מלריה כדבר שבשגרה. מנגד, באזרחים האיטלקים באזור, שלא נטלו תרופות, המלריה עשתה שמות: מכ-1,217 מקרי הדבקות בשנת 1943, השיעור גדל ללא פחות מ-54,929 בשנת 1944 (מתוך אוכלוסייה של 250,000 אזרחים)