קאנג'י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 30792907 של חוקרת דיבוקים (שיחה) |
|||
שורה 1:
{{כתב מזרח אסייתי}}
[[קובץ:Japanese word "Kanji" (Mincho typeface).png|ממוזער|100px|הסימנים לכתיבת המילה '''קאנג'י'''. מילולית: "סימנים מתקופת [[שושלת האן]]"]]
'''קַאנְגִ'י''' (ב[[יפנית]]: '''漢字''', "סימנים מתקופת [[שושלת האן|האן]] הסינית")
הקאנג'י הוא אחד מארבעה מערכי כתב הנמצאים בשימוש בכתב היפני המודרני (שלושת האחרים הם: [[היראגאנה]], [[קאטאקאנה]] ו[[רומאג'י]]).
== היסטוריה ==
שורה 10 ⟵ 12:
ככל שצורות הכתיבה היפניות התפתחו והתרחבו, החלה צורת הקאנג'י להיכנס לשימוש על מנת לציין מושגים, כגון [[שם עצם|שמות עצם]], [[שם תואר|שמות תואר]] ו[[פועל (בלשנות)|פעלים]], בעוד הקאנה שימשה לכתיבת סיומות פעלים, מילים יפניות מיוחדות ומילים זרות (אם כי השימוש בהן לצורך זה התפתח מאוחר יותר; במקור כל המילים הזרות נכתבו בצורה [[פונטיקה|פונטית]] בעזרת קאנג'י).
==
מרבית סימני הקאנג'י היפניים והסינים זהים בצורתם, או דומים זה לזה, אך קיימים סימנים ביפנית שאין להם מקבילה בשפה הסינית. קיימים סימנים בעלי משמעות זהה אשר נכתבים בצורה שונה, וסימנים זהים גרפית אשר מקבלים משמעות שונה ביפנית. ישנם גם סימנים ייחודיים ליפנית הנקראים "קוקוג'י" (''Kokuji''). ישנם מאות סימני קוקוג'י, ואף על פי שחלקם נדירים בשימוש יומיומי, רובם נעשו תוספת חשובה לשפה היפנית הכתובה. סימני קוקוג'י לדוגמה:▼
=== הבדלים מהמקור הסיני ===
▲
* 峠 - טוגה (מעבר הררי)
שורה 24 ⟵ 28:
* 椿 - טסובאקי (קמליה יפנית)
=== פישוט הכתב ===
אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] הממשלה היפנית יצרה וריאציות מפושטות לחלק מסימני הקאנג'י. שיטת הכתיב הישנה נקראת קיוּ־ג'יטאי (קאנג'י: 旧字体) והחדשה נקראת שין-ג'יטאי (קאנג'י: 新字体). אף כי הסימנים החדשים דומים בחלקם ל[[סינית מפושטת|סימנים המפושטים]] ב[[סין (אזור)|סין]], למעשה שיטות הפישוט שונות מהותית.
ישנם גם סימנים סינים אשר היפנית עושה שימוש רק בתעתיק הפונטי שלהם (נקראים 当て字 אָטֶג'י), בסינית ישנם עוד סימנים רבים אחרים אשר לא נכללים גם ביפנית.
== צורות קריאה ==
מכיוון שבכתב לוגוגראפי הסימנים לא מייצגים את צליל המילה, דוברי שפות שונות יכולים לקרוא את אותו הכתב. לכן ביפנית קיימות שתי צורות קריאה שונות לחלוטין לאותן הסימנים. הראשונה היא קריאת און־יומי (音読み), שמבוססת על צליל המילה ב[[מנדרינית]] או [[שפות סיניות|שפה סינית]] אחרת, אך בעיוותים הנוחים ללשון היפנית. השניה, והשימושית יותר, היא קון־יומי (訓読み) או "קריאה ילידית", בה הסימנים נקראים כמילים אותן הן מייצגות ביפנית.
===
ישנם גם סימני "וואסאי קאנג'י" שלהם אין כלל הגיית "און".
שורה 41 ⟵ 46:
הגיית אונ-יומי מאופיינת פונטית בנטייתה לקריאה חד הברתית מאחר שכל סימן מייצג הברה סינית בודדה. עם זאת, רוב ההברות הסיניות (בעיקר בצורת ההגייה הסינית מהאלף הראשון, בה עיצורים סופיים היו שכיחים יותר מאשר בניבים של ימינו) לא התאימו בצורת הגייתן לצורת ה[[תנועה (פונולוגיה)]]־[[עיצור]] של היפנית הקלאסית. עקב כך, רוב הגיות האונ־יומי מורכבות משתי הברות כאשר ההברה השנייה מאריכה את ההברה הראשונה (בדרך כלל להברה הנגמרת בצליל e יתווסף הצליל i, ולהברה הנגמרת בצליל u יתווסף הצליל o) או שההברה השנייה היא אחת מהצורות הבאות: קו, קי, צוּ, צ'י או ־ן, אשר נבחרו בשל קירובן לעיצור הסופי של הסינית העתיקה.
===
קריאת קונ־יומי (訓読み) של קאנג'י (נקראת גם קריאת "קון" או קריאה "יפנית") היא קריאה המבוססת על ההגייה של מילים יפניות מקוריות אשר תאמו במשמעותן את משמעות המילים הסיניות כאשר האחרונות "יובאו" ליפן. גם כאן, ישנה האפשרות שלקאנג'י מסוים תהיה יותר ממשמעות "קון" אחת, וישנה גם האפשרות שלא תהיה לו משמעות כזו כלל.
למשל, לקאנג'י למילה [[מזרח]] 東, קיימת הגיית "און": טוֹ (להשוואה, ב[[מנדרינית]]: דונְג). אולם בשפה היפנית
=== סוגי קריאה נוספים ===
| |||