הפולמוס על מעמד היידיש בספרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ספרות עברית ל קטגוריה:ספרות בעברית שימוש בCat-a-lot |
מ פארפרזה=>פרפרזה |
||
שורה 22:
== מחנה התומכים בכתיבה ביידיש ==
* [[שלום עליכם]] עמד כמובן בראש המחנה של תומכי היידיש. ב-26.4.1889 הוא הגיב ב"המליץ" להתקפות המגנים את ספרות היידיש והתמקד במיוחד בהאשמותיו של [[אלחנן ליב לוינסקי|לוינסקי]], שהסופרים כביכול נהו אחר סיר הבשר המתגמל של כיסו האישי והוצאת הספרים החדשה של שלום עליכם.{{הערה|{{המליץ|שלום עליכם|לשאלת השפה|1889/04/26|00202}}}} הוא הדגיש את רוחו הסוערת של לוינסקי, והעלה לדיון את הסיבה העיקרית שבה תלה לוינסקי את פריחת היידיש – השכר הגבוה שניתן לסופרים. אם כך, תוהה שלום עליכם בציניות: הכיצד כתבו [[יהודה לייב גורדון|יל"ג]], [[מיכה יוסף לבנזון|מיכ"ל]] ושאר הסופרים הטובים, מבלי ששילמו להם שכר גבוה? האם הכסף הוא זה שיעורר את המוזה של היוצרים ומבלעדיו עטם נדם? "עד שקמתי שלום עליכם, שקמתי מו"ל בישראל?"{{הערה|
* [[יהושע חנא רבניצקי]] במאמרו ב"המליץ": "היש צורך בספרות הזשארגאנית?"{{הערה|{{המליץ|יהושע חנא רבניצקי|האם יש צורך בספרות הזשארגאנית|1889/05/15|00100}}}} תמה על השאלה שמופיעה בכותרת המאמר; אם מכל עבר מדברים ביידיש, האם בכלל יש מקום לשאלה המלאכותית: לשם מה אנחנו זקוקים לשפה זו? הוא התייחס גם לעניין התנגדותו של [[צבי גרץ]], שיתרגמו את ספרו המפורסם ליידיש, ומביע את תמיהתו; מדוע ימנע מכלל ישראל ליהנות מספרו המונומנטלי של גרץ, "[[דברי ימי ישראל]]"? והרי לא לחינם נקרא עמנו [[עם הספר]], כי לכולנו חלק בספר. למשכילים ולשפחות. ספריו והוצאתו של שלום עליכם מצילים את העם מספרות דלה וזולה (הוא מרמז בכך לספרותו של [[שמ"ר]]). אין לדבר כלל על "תחיית הז'רגון" שהרי הוא לא מת אף פעם! קיומן של שתי הספרויות זו לצד זו רק תרבה חכמה.
|