תל דור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Todsaf1 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 99:
בשלב השני נבנו [[מבנה ציבור|מבני ציבור]] רבים, בהם מתחמים מקודשים עם מקדשים במערב העיר, במזרח העיר נבנו בית חצר, מבנה פריסטלי ומבנה [[בסיליקה|בזיליקלי]] אשר בחלקם נבנו על שטחים פתוחים ורחובות מן השלב הרומי הקדום. משלב זה ישנם גם מבנים ומתקנים תעשייתיים בדרום התל יחד עם מבנה (ציבורי?) גדול בעל חדרונים קטנים. כמו כן נחשף במערב העיר [[בית מרחץ]] מהתקופה הרומית אך הקשרו הסטרטיגרפי ביחס לשתי תקופות הבנייה בתקופה הרומית בדור אינו ברור מספיק. בתקופה הרומית התרחבה העיר מהתל אל מרגלותיו, באזור העיר התחתית נבנו מבנים, רחובות ואף [[תיאטרון]].
 
לגבי התקופה הרומית הקדומה מוזכרת העיר מספר פעמים אצל [[יוסף בן מתיתיהומתתיהו|יוספוס]]. לראשונה עם שחרורה יחד עם שאר ערי סוריה על ידי [[פומפיוס]] בשנת 63 לפנה"ס. כן מוזכרים אצל יוספוס התהפוכות המנהלתיות בשיוך העיר כתוצאה מהמאבקים הפנים רומיים והמעבר ברומא מ[[הרפובליקה הרומית|רפובליקה]] ל[[האימפריה הרומית|אימפריה]]. לאחר מכן, מוזכרת דור בהקשר לבניית [[נמל קיסריה]] על ידי [[הורדוס]], בתור נמל קטן שלא התאים לעגינת ספינות גדולות. בהמשך מתאר יוספוס את המאבקים בין האוכלוסייה היהודית והפגאנית בדור ותוך כדי כך מסופר על [[בית כנסת]] שהיה בעיר. במהלך [[המרד הגדול]] (70-67 לספירת הנוצרים), מספר יוספוס כי [[הצבא הרומי]] לקח שבויים יהודיים מ[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] והחזיקם בדור, שככל הנראה שימשה כבסיס ל[[חיל מצב]] של הצבא הרומי.
 
על אף השגשוג בדור בהמשך התקופה הרומית והאזכורים הלא מעטים שלה על ידי יוספוס (בעקבות [[ספרי המקבים]] ו[[ניקולאוס איש דמשק]]), מוזכרת דור על ידי המחברים הרומיים בני [[המאה הראשונה לספירה]] [[סטראבון]] ו[[פליניוס הזקן|פליניוס]] כעיר נטושה. במקורות יהודיים מן התקופה הרומית מוזכרת דור בפרשת גבולות הארץ, וכן מוזכרת אכסניה שהייתה בדור. ב[[מפת פויטינגר]] מן [[המאה ה-13]] (מבוססת על מפה רומית מן המאה ה-3) מכונה דור "Thora", ומסומנת במפה כיישוב קטן אשר ממוקם בין 8 מיל צפונית ל[[קיסריה]] ו-20 מיל דרומית ל[[עכו]].