אפרים חוזר לצבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב המקור
מ הסרת תווים בלתי נראים, תיקון קישור לפירושונים
שורה 1:
{{מחזה}}
"'''אפרים חוזר לצבא'''", הוא [[מחזה]] מאת [[יצחק לאור]] שעורר סערה באמצע שנות השמונים של המאה ה-20, לאחר ש[[המועצה לביקורת סרטים ומחזות]] סירבה להתיר את הצגתו, וגרם לביטול הצנזורה על מחזות בישראל.
 
המחזה נכתב בשנת 1984, ו[[תיאטרון חיפה]] רכש את הזכות להעלותו על במה.<ref name=":0">[[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]], {{קישור כללי|כתובת=https://arts.tau.ac.il/theater/arc/Ephraim|כותרת=אפרים חוזר לצבא מאת יצחק לאור: דרמטורגיה, פוליטיקה וחלל|אתר=אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-09}}</ref> ב־2 בספטמבר 1985 פסלה המועצה לביקורת סרטים ומחזות את המחזה ואסרה על העלאתו.<ref name=":0" /> לאור ואחרים עתרו לבג"ץ כנגד החלטה זו, באמצעות עו"ד [[דב חנין]]. העתירה הוכרעה בפברואר 1987, ובג"ץ פסל את החלטת המועצה והמחזה הותר בהצגה.{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/PADI-NX-1-421-L.doc בג"ץ 14/86 '''יצחק לאור נ' המועצה לבקורת סרטים ומחזות''', פ"ד מא(1), 421], באתר "נבו"}}
 
==תוכן המחזה==
תיאור תמציתי של תוכן המחזה ניתן בתחילת פסק הדין:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="אפרים חוזר לצבא" הוא מחזה בן עשר תמונות. המקום העיקרי להתרחשות האירועים הוא חדר המושל הצבאי, ביהודה ושומרון. שאר האירועים מתרחשים מחוץ לחדר המושל, ואינם נראים לעיני הצופים, אלא נשמעים בחדר המושל או מתוארים לצופים על ידי השחקנים. האירוע העיקרי סביבו נסב המחזה הוא מותו של מפגין, שנורה על ידי שלמה, חייל בפלוגה המוצבת בממשל, בעת הפגנה בה נזרקו אבנים על פלוגתו. גיבורי המחזה הם אפרים, המושל הצבאי, סגנו גדליה, החיילים שלמה ודוד, החיילת נחמה (המקיימת יחסים אינטימיים עם המושל) אשתו של המושל, ושתי חיילות חוקרות. ברקע המחזה נשמע [[אסיר ביטחוני]] בעת חקירתו. כן מופיעים [[כתב טלוויזיה]], צלם ומקליט, המקיימים ריאיון עם אפרים בתמונה הראשונה במחזה, שעניינה הפרת הסדר בתחום הממשל.}}
 
שם המחזה הוא [[פרפרזה]] לשם [[נובלה]] שכתב הסופר [[ס. יזהר]], "[[אפרים חוזר לאספסת]]", אחת היצירות הבולטות של [[סופרי דור תש"ח]].
שורה 14 ⟵ 15:
 
==פסיקת בג"ץ==
בפסק הדין שקל השופט [[אהרן ברק]] את זכותו של המחזאי ל[[חופש הביטוי]] לעומת הסדר הציבורי העלול להיפגע חמורות מהצגת המחזה, ומסקנתו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אף לא אחד משלשת הנימוקים המרכיבים את החלטת המועצה, אינו עומד במבחן הנורמטיבי הקובע את גבולות סמכותה. גם משקלם המצטבר של הנימוקים, אין בו כדי לקיים את מבחנו של החוק. התוצאה היא, איפוא, כי דין החלטת המועצה להתבטל, וכי דין המחזה לקבל היתר להצגתו. למותר לציין, כי גישתי זו מבוססת כל כולה על חופש הביטוי של המחזאי, ולא על ערכו האמנותי של המחזה. אכן, המשטר הדמוקרטי נבחן על פי חופש הביטוי של היוצר, ולא על פי ערכה האמנותי של היצירה.}}
 
שורה 21 ⟵ 22:
 
==בעקבות פסק הדין==
על אף שהותרה הצגתו, בינתיים נסוג תיאטרון חיפה מכוונתו להעלות את המחזה על במה. באותה שנה פרסמו לאור וזוגתו אלינה קורן את המחזה בדפוס, בהוצאה עצמית (תחת שם ההוצאה "טימון", על שם [[טימון איש אתונה]] של שייקספיר) בצירוף מבוא מאת [[אברהם עוז]].
 
בשנת 1989 עלה המחזה לראשונה על במה, בהפקה פרטית על בימת [[צוותא]] בתל אביב, בבימוי [[אתי רזניק]], בעיצוב [[טל יצחקי]], ובהשתתפות [[דליק ווליניץ]] (בתפקיד אפרים), [[אסתי קוסוביצקי]], [[שלמה סדן]], [[דן לרנר]], [[גיא לוי (שחקן)|גיא לוי]] ו[[שרון גנון]]. אחרי ערב הבכורה לקה ווליניץ בבריאותו, והמשך ההצגה נדחה. בינתיים, הועלתה ההצגה גם בברלין, מספר זעום של פעמים.
שורה 31 ⟵ 32:
* {{וואלה!|גלי גינת|כשבג"ץ החליט לא לפסול מחזה שהשווה חיילי צה"ל לנאצים|2863124|13 ביוני 2015: תאור הפרשה אחרי 30 שנה, כולל התייחסויות של חלק מהמעורבים}}
* {{מעריב|שרית פוקס|אפרים חוזר למעבדה|1989/05/05|03200}}
* ‏‏{{מכאן|טלי לטוביצקי|״אני הלב? אני רק ציפורן צומחת על גוף מת״ – פירוקה וכינונה של האינדיבידואליות במחזה ''אפריים חוזר לצבא'' מאת יצחק לאור|007-167-196|נובמבר 2006}}
 
== הערות שוליים ==