אתיופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 31925712 מ־23:57, 4 באוגוסט 2021 מאת Mod
מ החלפת איטליה הפאשיסטית ==> איטליה הפשיסטית (תג)
שורה 179:
בין [[המאה ה-14]] ועד [[המאה ה-17]] נאבקו [[יהודי אתיופיה]] בשליטים הנוצרים, על רקע דתי וכלכלי כאחד, מאבקים שלעיתים הגיעו לכדי עימות צבאי. מהמאה ה-14 ישנן עדויות על "אייהוד", וישנו תיאור כתוב על מלחמתו של קיסר אתיופיה [[עמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה|עמדה ציון]] ([[1314]]-[[1344]]) נגד "אנשים שהם כמו היהודים". יורשיו התמידו במאבק בקהילות היהודיות, שהתבצרו ב[[הרי סמיאן]] בצפון המדינה. בין יורשיו, [[יסחק הראשון, קיסר אתיופיה]] בשנים [[1414]]–[[1429]], שהיה הקיסר הראשון שיצא בעצמו להילחם בביתא ישראל, גזר כי: "הנטבל לדת הנוצרית, יירש את אדמת אבותיו, ולא, פאלאסי יהיה". המילה פאלאס פירושה אריס או מבקר, קרי אנשים חסרי זכויות על קרקע. מכאן והלאה דבק המונח "פאלאשים" בבני העדה, שנושלו מבעלות על קרקעותיהם בין [[המאה ה-15]] ועד המאה ה-17. במאות ה-15 ו[[המאה ה-16|ה-16]] שומעים לראשונה על "פלאשה" סביב [[אגם טאנה]].
 
באוקטובר [[1935]] פלשה [[איטליה הפאשיסטיתהפשיסטית]] לאתיופיה, וכוחותיה הצליחו להחזיק בחלק משטחה במשך 5 שנים. שלטונם לא היטיב עם יהודי אתיופיה, ורבים מהם הצטרפו לצבא האתיופי ולכוחות המורדים כנגד [[איטליה]]. לאחר סיום הכיבוש האיטלקי, עם חזרתו של הקיסר [[היילה סלאסי]], הוטב מצב היהודים. בשנת [[1974]] התחוללה הפיכה מרקסיסטית באתיופיה, והקולונל [[מנגיסטו היילה מאריאם]] עלה לשלטון, הקולונל התנגד לריכוז היהודים בכפרים ובשכונות ייחודיות, ודאג לפיזור האוכלוסין, כך שהיהודים נאלצו להתיישב בקרב אוכלוסייה שאינה יהודית. מצד שני, ביטול הסדר ה[[פיאודלי]], [[הלאמה|הלאמת]] כל האדמות בכפרים וחלוקתן מחדש באופן שוויוני היטיבו עם היהודים.
 
עליית יהודי אתיופיה ל[[ישראל|מדינת ישראל]] החלה בסוף שנות ה-70. בין השנים [[1977]]–[[1984]] עלו 8,000 יהודים מאתיופיה לארץ. בשנים שלאחר מכן עלתה רוב הקהילה לארץ במספר שלבים, בעיקר ב"[[מבצע משה]]" ו"[[מבצע שלמה]]".