יין צימוקים: הבדלים בין גרסאות

נוספו 3 בתים ,  לפני 3 חודשים
←‏מקור ושימוש: - שיכתוב חלקי.
(←‏מקור ושימוש: - שיכתוב חלקי.)
 
יין צימוקים מופיע בתלמוד כאחד מתוך כמה סוגי יינות שכשרים למצוות [[ניסוך היין]] על המזבח בדיעבד, כך נאמר {{ציטוטון|... יין כושי, בורק, היליסטון, של מרתף, '''של צמוקים''' ... בכולן לא יביא, ואם הביא - כשר}}{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|צז|ב}}}}.
 
רבים מהפוסקים סבורים כי למצוות קידוש אפשר להשתמש ביין לכתחילה, בדומה לכלל שנאמרהמובא בתלמוד לגבי מיץ ענבים,. מהםבהם הרי[[רי]], הרא[[רא]]{{הערה|בבא בתרא פרק ו סימן י'}} ורבים מהפוסקים האחרונים{{הערה|ראו {{משנה ברורה|רעב|טז}}.}}. לעומתם ישנםיש הסבורים כי ההיתר להשתמש יין זה הוא רק במקום שאין יין אחר,. למשל כך דעת [[רב נטרונאי גאון]], שהמליץ לשואל שהפליג בספינה שישרה צימוקים לצורך מצוות ארבע כוסות{{הערה|סדר רב עמרם גאון חלק ב' דף קיג}}. הרב [[צבי הירש אשכנזי]] התנגד בכלל לשימוש ביין זה,. לדעתו המדוברהמובא בתלמוד הואמתייחס ייןליין המופק מצימוקים ללא תוספת מים{{הערה|הרב עובדיה יוסף כתב שהרב אשכנזי דיבר בקשר ליין למצוות נסכים ולא למצוות קידוש}}.
 
[[יהדות תימן|יהודי תימן]] השתמשו ביין זה, כפתרון יעיל בארצם, שאיןבה אין גידול ענביםסדיר באופןשל סדירענבים. רבי [[אברהם בן הרמברמב"ם]] כתב ליהודי תימן כך: {{ציטוטון|כללו של דבר אם יקשה עליכם למצוא יין ענבים הרי לא יקשה להביא צימוקים, ולעשות מהם יין כמו שביאר רבינו יצחק בעל ההלכות בפרק ערבי פסחים}}{{הערה|שו"ת ר' אברהם בן הרמבםרמב"ם סימן פד, וסימן קט}}.
 
==אופן ההכנה בהלכה==