אצל חמדת – הבדלי גרסאות

'''אצל חמדת''' הוא [[סיפור קצר]] מאת [[ש"י עגנון]], העוסק בערב ב[[ערב יום הכיפורים]] בעיר [[יאשי|יאס]] ובחמדת, [[שליח ציבור|שליח הציבור]] של [[בית כנסת|בית הכנסת]]. הסיפור נדפס לראשונה בלוח הארץ בעיתון [[הארץ]] בשנת [[ה'תש"ג]].

הסיפור עוסק ביהודיבנער יהודי תושב [[וסלוי|וואסלוי]] שהתייתם מאמו וסובל מאמו החורגת, ולפי בקשת אביו הלך לעיר [[יאשי|יאס]] לשמוע את [[שליח ציבור|שליח הציבור]] חמדת בתפילות [[יום הכיפורים]]. לאחר שהוא מגיע לעיר, הוא מחפש את חמדת ושואל מספר אנשים הכין הוא נמצא, אך לא מוצא את חמדת. לאחר מכן הוא רואה אדם יושב ב[[מספרה]], וחושב בליבו שזה חמדת. האדם אומר לו שהוא אינו חמדת, אך מוביל אותו אל חמדת. כשהוא מוגיע אל חמדת, הוא מוצא אותו יושב ואוכל, ומתלווה אל חמדת ל[[מקווה]], ל[[בית מדרש|בית המדרש]], ל[[ערב יום הכיפורים#חלוקת 'לקח'|חלוקת לקח]] ול[[ארוחה מפסקת]]. חמדת ואשתו מתארגנים לקראת [[תפילת ערבית]], והולכים לתפילה. הכותב מתאר את תפילת חמדת והקהל, ואת סליחת הקב"ה ל[[עם ישראל]].