אצל חמדת – הבדלי גרסאות

נוספו 104 בתים ,  לפני 9 חודשים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
'''אצל חמדת''' הוא [[סיפור קצר]] בן אחד עשר פרקים מאת [[ש"י עגנון]] הנדפסשהתפרסם לראשונה בלוח הארץ בעיתון [[הארץ]] בשנת [[ה'תש"ג]], וכיוםולאחר מכן נדפס בכרך '''[[סמוך ונראה]]''' שהופיע ב[[הוצאת שוקן]] בשנת [[תשי"א]]([[1950]]). הסיפור עוסק ב[[ערב יום הכיפורים]] בעיר [[יאשי|יאס]] ובחמדת, [[שליח ציבור|שליח הציבור]] של [[בית כנסת|בית הכנסת]].
 
==תקציר העלילה==
הסיפור עוסק בנער יהודי תושב [[וסלוי|וואסלוי]] שב[[רומניה]], שהתייתם מאמו וסובל מאמו החורגת, ולפי בקשת אביו הלך לעיר [[יאשי|יאס]] לשמוע את [[שליח ציבור|שליח הציבור]] חמדת בתפילות [[יום הכיפורים]]. לאחר שהוא מגיע לעיר, הוא מחפש את חמדת ושואל מספר אנשים הכין הוא נמצא, אך לא מוצא את חמדת. לאחר מכן הוא רואה אדם יושב ב[[מספרה]], וחושב בליבו שזה חמדת. האדם אומר לו שהוא אינו חמדת, אך מוביל אותו אל חמדת. כשהוא מוגיע אל חמדת, הוא מוצא אותו יושב ואוכל, ומתלווה אל חמדת ל[[מקווה]], ל[[בית מדרש|בית המדרש]], ל[[ערב יום הכיפורים#חלוקת 'לקח'|חלוקת לקח]] ול[[ארוחה מפסקת]]. חמדת ואשתו מתארגנים לקראת [[תפילת ערבית]], והולכים לתפילה. הכותב מתאר את תפילת חמדת והקהל, ואת סליחת הקב"ה ל[[עם ישראל]].
 
==פרשנות==
===חמדת===
לשם "חמדת" נתנו מספר פירושים:
* שמו של בנו של עגנון היה שלום מרדכי, אך אשתו קראו לו "חמדת"{{הערה|[[עופר אדרת]] [https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3884398 בנו של הסופר ש"י עגנון, חמדת, מת בירושלים בגיל 94], 26 בפברואר 2017, באתר [[הארץ]]}}{{הערה|ש"י עגנון, [[אסתרליין יקירתי]], [[הוצאת שוקן]] תשמ"ג עמוד ה'}}, ויש המפרשים כי עגנון קרא לחמדת על שמו של בנו.
* בתו של עגנון, הסופרת [[אמונה ירון]] סיפרה כי היה חזן בפולין שהיה מאריך במילים "חמדת ימים אותו קראת"{{הערה|מתוך תפילת עמידה של שבת}}, ועל כן כינויו היה חמדת, ועגנון קרא על שמו לחזן בספר. פרופסור [[דב סדן]] העריך כי עגנון שמע על חמדת מפי [[אליעזר רוקח]]{{הערה| עקביא צימרמן, [https://agnonhouse.org.il//article/מקורות-לסיפור-אצל-חמדת/ מקורות לסיפור "אצל חמדת"] באתר בית עגנון}}.