אצל חמדת – הבדלי גרסאות

נוספו 48 בתים ,  לפני שנה
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
'''אצל חמדת''' הוא [[סיפור קצר]] בן אחד עשר פרקים מאת [[ש"י עגנון]] שהתפרסם לראשונה בלוח הארץ בעיתון [[הארץ]] בשנת [[ה'תש"ג]], ולאחר מכן נדפס בכרך '''[[סמוך ונראה]]''' שהופיע ב[[הוצאת שוקן]] בשנת [[תשי"א]] ([[1950]]). הסיפור עוסק ב[[ערב יום הכיפורים]] בעיר [[יאשי|יאס]] ובחמדתוב[[חמדת (דמות)|חמדת]], [[שליח ציבור|שליח הציבור]] של [[בית כנסת|בית הכנסת]].
 
==תקציר העלילה==
הסיפור עוסק בנער יהודי תושב [[וסלוי|וואסלוי]] שב[[רומניה]], שהתייתם מאמו וסובל מאמו החורגת, ולפי בקשת אביו הלך לעיר [[יאשי|יאס]] לשמוע את [[שליח ציבור|שליח הציבור]] [[חמדת (דמות)|חמדת]] בתפילות [[יום הכיפורים]]. לאחר שהוא מגיע לעיר, הוא מחפש את חמדת ושואל מספר אנשים הכין הוא נמצא, אך לא מוצא את חמדת. לאחר מכן הוא רואה אדם יושב ב[[מספרה]], וחושב בליבו שזה חמדת. האדם אומר לו שהוא אינו חמדת, אך מוביל אותו אל חמדת. כשהוא מוגיע אל חמדת, הוא מוצא אותו יושב ואוכל, ומתלווה אל חמדת ל[[מקווה]], ל[[בית מדרש|בית המדרש]], ל[[ערב יום הכיפורים#חלוקת 'לקח'|חלוקת לקח]] ול[[ארוחה מפסקת]]. חמדת ואשתו מתארגנים לקראת [[תפילת ערבית]], והולכים לתפילה. הכותב מתאר את תפילת חמדת והקהל, ואת סליחת הקב"ה ל[[עם ישראל]].
 
==פרשנות==