נבואה המגשימה את עצמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפה (אף על פי ש) תגית: שוחזרה |
שחזור לגרסה 30817222 מ־10:05, 6 במרץ 2021 מאת InternetArchiveBot |
||
שורה 7:
==תהליך ההגשמה==
האמונה מתבטאת אצל הפרט [[סכמה (פסיכולוגיה)|בסכמה]] המנהיגה את התנהגותו{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
== תופעות פרטיות ==
שורה 13:
אפקט פיגמליון הוא תופעה בה תהליך הנבואה המגשימה את עצמה גורם להשפעה חיובית על מושא הנבואה באמצעות הגשמת הנבואה. האפקט נפוץ ביותר במסגרות יום יומיות ונמצא בשימוש ארגונים ככלי להגברת האפקטיביות של עובדי הארגון, בפיתוח ספורטאים{{הערה|[[מלקולם גלדוול]] טוען כי ילדים שנולדו בתחילת השנה מזוהים לעיתים קרובות כספורטאים טובים יותר כיוון שהם גדולים יותר ובעלי [[בשילה|בשלות]] רבה יותר מאשר המתחרים הצעירים שלהם, מה שמוביל לאימון נוסף הגורם לסבירות גבוהה יותר להתקבל לקבוצות הטובות בהוקי שם הם ישתפרו יותר{{הערה|Roger H. Barnsley, A.H. Thompson, Philipe Legault:Family Planning: Football Style. The Relative Age Effect in FootballInternational Review for the Sociology of Sport March 1992 27: 77-87|כיוון=שמאל}}.}} ובתהליכים כלכליים רבים{{הערה|החוקר רוברט מרטון הדגים את התופעה בעזרת אירוע שהתרחש בשנת [[1932]] ב[[בנק]] ב[[ארצות הברית]]. על הבנק נפוצו [[שמועה|שמועות]] שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות משכו לקוחות רבים את [[כסף (אמצעי תשלום)|כספם]] בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק.}}. שיטות [[ניתוח טכני]] בשוק ההון מושפעות רבות מאפקט זה, שכן הן מניחות שלביצועי העבר יש השפעה פסיכולוגית שמנחה את הסוחרים והמשקיעים בבואם לתכנן אסטרטגיות השקעה{{מקור|סיבה=}}.
את האפקט איששו החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון בשנת 1968 בניסוי אשר הפך לאחד הניסויים המפורסמים ביותר בתולדות הפסיכולוגיה החברתית. החוקרים ערכו [[מנת משכל|מבחן אינטליגנציה]] לאוכלוסיית תלמידי בית ספר וטענו בפני מורי בית הספר כי מבחן נועד לזהות ילדים אשר "פורחים מאוחר", דהיינו תלמידים שבתחילת הדרך מפגרים מבחינה אינטלקטואלית אולם, עד שנה הבאה הם ישלימו את הפער. כך כל מורה בכיתה קיבלה רשימה של תלמידים בכיתותיהם אשר סווגו כמבטיחים
=== אפקט הגולם ===
שורה 34:
===ייסורי איוב===
[[איוב]], שסבל מייסורים רבים, התאונן באומרו: "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי"{{הערה|{{תנך|איוב|ג|כה}}}}. בתלמוד הבבלי מפרשים פסוק זה שהסיבה לכל ייסוריו של איוב הם מפני שפחד שיבואו עליו ולכן אסור לפחד. כך שלמעשה אדם שמפחד גורם לפחדיו להתממש . {{ציטוט| בדומה קצת לכך מסופר: '''יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה''' [היה הולך אחרי] '''רב המנונא'''. '''אתנח''' [נאנח] יהודה בר נתן. '''אמר ליה''', [לו] רב המנונא: וכי '''יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה''' [רוצה אותו אדם להביא על עצמו]? '''דכתיב''' [שהרי נאמר]: '''"כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי"''' (איוב ג, כה)! שאלו: '''והא כתיב''' [והרי נאמר]: '''"אשרי אדם מפחד תמיד"'''! וענה רב המנונא: הפסוק ההוא '''בדברי תורה כתיב.'''|ביאור שטיינזלץ על {{בבלי|ברכות|ס|א}}}}
===פסלו של פיגמליון===
שורה 61 ⟵ 51:
==קישורים חיצוניים==
*
==הערות שוליים==
|