הקורפוס ה-15 (האימפריה העות'מאנית) – הבדלי גרסאות

|תאריך פירוק=[[2005]]
}}

'''הקורפוס ה-15''' של [[האימפריה העות'מאנית]] (ב[[טורקית]] : '''15'inci Kolordu''' או '''On Beşinci Kolordu''') היה אחד מ[[גיס|גייסות]] [[צבא האימפריה העות'מאנית|הצבא העות'מאני]]. הוא הוקם במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]].

480 חיילי הקורפוס, שלחמו ב[[גליציה|חזית גליציה]] ומתו, קבורים בבית הקברות הטורקי בבודפשט בתוך בית הקברות הציבורי החדש ב[[בודפשט]], [[הונגריה]]. אחד עשר קברים הם של חיילים לא ידועים. <ref>{{Cite web|url=http://budapest.emb.mfa.gov.tr/ShowInfoNotes.aspx?ID=121443|publisher=Dışişleri Bakanlığı|title=Budapeşte hakkında bilgiler|trans-title=Information about Budapest|language=tr|date=15 June 2012|accessdate=30 September 2013}}</ref>

הקורפוס ה-15 נלחם בכמה חזיתות. התנסותו הקרבית הראשונה הייתה ב-[[2 בספטמבר]] [[1916]]. ב-[[16 בספטמבר|16]]/[[17 בספטמבר]] תקפו הרוסים את הקורפוס בדגש על הרגימנט ה-61, אך נאלצו לסגת לאחר מתקפת נגד של העות'מאנים. הנפגעים העות'מאניים ביומיים אלו מנו 7,000 ואילו ההרוגים הרוסים הסתכמו ב-15,000–20,000, דבר שייצב את חלק החזית של הקורפוס בשבועיים הקרובים. ב-[[30 בספטמבר]] פתחו הרוסים במתקפה נוספת, אך נהדפו שוב; מספר הנפגעים הטורקים היה 5,000 בעוד שההרוגים הרוסים לא היו ידועים אך ככל הנראה גבוהים בהרבה (10,000+). ב-[[5 באוקטובר|5]]/[[6 באוקטובר]] חידשו הרוסים את המתקפה במתקפה של 13 רגימנטים על החלק הדרומי של הקו העות'מאני; הם כבשו את גבעת סבטבי אחרי הפסדים כבדים, אך במהרה נאלצו לסגת שוב. הנפגעים העות'מאנים ביומיים אלה היו 3,000 לעומת 12,000 הרוגים רוסים. <ref name="turkeyswar.com">[http://www.turkeyswar.com/campaigns/galicia.html Turkey In The First World War: Galicia].</ref> <ref>Erickson 2001, p. 139-142</ref> נובמבר ודצמבר 1916 חלפו ללא קרבות רציניים עם הרוסים.

בתחילת נובמבר, המצב הטקטי במגזר הטורקי בחזית היה כה נוח עד שהגרמנים משכו את כוחותיהם בלדאבור. התקפות רוסיות רחבות היקף התרחשו במהלך כל חודש דצמבר, אך הטורקים דחו אותן ללא אובדן שטח. הנפגעים העות'מאנים היו בסביבות 3,000 בנובמבר ודצמבר. סך ההפסדים בשנת 1916 היו 18,000: 5,000 הרוגים, 10,000 פצועים ו-3,000 שבויים. <ref>Erickson 2001, p. 239</ref>

לאחר שספג אבדות כבדות בספטמבר-דצמבר 1916, תוגבר הקורפוס בכוחות טריים מטורקיה בתחילת [[1917]]. כוחו של הקורפוס עלה ל-27,031 איש עם 5,668 איש נוספים שהתאמנו במחנות רגימנטים עד סוף ינואר. הקורפוס זכה לחיזוק משמעותי גם ביחידות חדשות שהגבירו את יעילות הלחימה שלו, כגון סוללות ארטילריה, יחידות מודיעין ועבודה, פלוגת מטוסים, מחלקת בלונים, חברת מאפיות שדה, יחידות הובלה ובית חולים וטרינרי. ב-[[22 בינואר]] עוטרו מפקדים וחיילים טורקים מוצלחים ב[[צלב הברזל]] הגרמני. ב-[[4 בפברואר]], בהפגנת סולידריות, ביקר בריגדיר סבט פאשה לביקור אצל הקייזר [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם]] עצמו. <ref name="turkeyswar.com">[http://www.turkeyswar.com/campaigns/galicia.html Turkey In The First World War: Galicia].</ref> <ref name="Erickson 2001, p. 141">Erickson 2001, p. 141</ref>

בבוקר ה-[[5 במרץ]] [[1917]] הקדימו הרוסים מתקפה של שלוש דיוויזיות על חלק מהקו הטורקי בהפגזות תותחים כבדות. עם זאת, הרוסים פתחו במתקפה בזמן שהקורפוס כבש את הקרקע הגבוהה ביותר להגנה המשקיפה על עמק נהר זלוטלפיה והדף את הרוסים. התקפה דומה נדחתה באפריל 1917. מאי חלף ללא תקריות נוספות, אך לקראת סוף יוני חידשו הרוסים את המתקפה. הלחימה המשיכה להתעצם וב-[[1 ביולי]] הרוסים ניסו לעקור את הטורקים באמצעות פגזי גז. עד ה-[[11 ביולי]] נרגעו הקרבות בעיקר. <ref name="Erickson 2001, p. 141">Erickson 2001, p. 141</ref> ההפסדים הרוסים במתקפה של יוני-יולי היו 30,000, בעוד שההפסדים הטורקים דווחו כ-2,550 מ-[[29 ביוני]] עד [[2 ביולי]] 1917 בלבד. <ref>Erickson 2001, p. 142: "the XV Corps lost 6 officers; in addition, two hundred and forty-two soldiers were killed, 15 officers and 1,012 soldiers were wounded, and 1,275 men were missing".</ref> ההפסדים הרוסים בהתקפות מרץ ואפריל אינם ידועים.

בתחילת אוגוסט 1917 המטה הכללי הטורקי החליט להעביר את הקורפוס מ[[גליציה]] ל[[ארץ ישראל]], וב-[[26 בספטמבר]] 1917 היחידות הראשונות של הקורפוס הועברו ל[[קונסטנטינופול]]. באותו זמן, הקורפוס גרם יותר מ-72,000 נפגעים לכוחות הרוסים היריבים והדף בגזרת הקו שלהם נגד לפחות חמש התקפות גדולות, בעוד שכוחות [[הצבא האוסטרו-הונגרי|אוסטרו-הונגרים]] בגודל דומה נכנעו להתקפות דומות בערך באותו זמן אפילו עם גיבוי גרמני. הגנרל הגרמני [[אריך פון פאלקנהיין]] טען בזיכרונותיו כי הטורקים הם "נכס בעל ערך נדיר ל[[ארמיית הדרום (האימפריה הגרמנית)|ארמיית הדרום]]", ואפשר לגרמנים לגייס חיילים במקומות אחרים בהתאם למשימת הכוח שלהם. עם זאת, [[אוטו לימן פון זאנדרס]] טען כי הכוחות המנוסים והמאובזרים של הקורפוס היו יכולים לשמש טוב יותר ב[[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|מערכה המזרח תיכונית]]. באותה תקופה שבה השיג הקורפוס את הצלחותיו בגליציה, העות'מאנים ספגו סדרה של תבוסות קטסטרופליות נגד הרוסים והבריטים בחזרה בשטח שלהם, ואיבדו את [[ארזינג'אן]] ב[[קווקז]] ו[[עזה]] בארץ ישראל. <ref name="Erickson 2001, p. 142">Erickson 2001, p. 142</ref>

הקורפוס העות'מאני ה-15 ספג הפסדים כולל של כ-25,000 בגליציה. <ref>{{Cite web|last=Atlı|first=Altay|url=http://www.turkeyswar.com/campaigns/galicia.htm|website=turkesywar.com|title=Campaigns, Galicia|date=25 September 2008|archiveurl=https://web.archive.org/web/20110720205549/http://www.turkeyswar.com/campaigns/galicia.htm|archivedate=20 July 2011}}</ref> <ref name="Erickson 2001, p. 142">Erickson 2001, p. 142</ref>

באפריל [[1915]] נבנה הקורפוס כדלקמן: <ref name="Erickson87">Edward J. Erickson, ''Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War'', Greenwood Press, 2001, {{ISBN|0-313-31516-7}}, p. 87.</ref>

באוגוסט 1916 נבנה הקורפוס כדלקמן: <ref name="Erickson134">Edward J. Erickson, ''Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War'', Greenwood Press, 2001, {{ISBN|0-313-31516-7}}, p. 134.</ref>

בדצמבר 1916 נבנה הקורפוס כדלקמן: <ref name="Erickson154">Edward J. Erickson, ''Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War'', Greenwood Press, 2001, {{ISBN|0-313-31516-7}}, p. 154.</ref>

באוגוסט 1917 נבנה הקורפוס כדלקמן: <ref name="Erickson170">Edward J. Erickson, ''Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War'', Greenwood Press, 2001, {{ISBN|0-313-31516-7}}, p. 170.</ref>

בינואר, יוני 1918, הקורפוס נבנה כך: <ref name="Erickson181-188">Edward J. Erickson, ''Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War'', Greenwood Press, 2001, {{ISBN|0-313-31516-7}}, p. 181, 188.</ref>

בספטמבר 1918 נבנה הקורפוס כדלקמן: <ref name="Erickson197">Edward J. Erickson, ''Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War'', Greenwood Press, 2001, {{ISBN|0-313-31516-7}}, p. 197.</ref>

בנובמבר 1918 נבנה הקורפוס כדלקמן: <ref name="Erickson202">Edward J. Erickson, ''Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War'', Greenwood Press, 2001, {{ISBN|0-313-31516-7}}, p. 202.</ref>

[[קובץ:KarabekirXV_Corps.jpg|ממוזער| מפקד חיל החמישה עשר (לימים החזית המזרחית של צבא האספה הלאומית הגדולה) מירלייב [[מוסה קזם קראבקיר|קזם קראבקיר פאשה]] בשנת 1919]]

בינואר 1919 נבנה הקורפוס כדלקמן: <ref name="Erickson209">Edward J. Erickson, ''Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War'', Greenwood Press, 2001, {{ISBN|0-313-31516-7}}, p. 209.</ref> <ref>Zekeriya Türkmen, ''Mütareke Döneminde Ordunun Durumu ve Yeniden Yapılanması (1918–1920)'', Türk Tarih Kurumu Basımevi, 2001, {{ISBN|975-16-1372-8}}, p. 326.</ref>