תחנת הכוח מעלה גלבוע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{ממי|כותרת=כן|שם=מעלה גלבוע}}
[[קובץ:Gilboat01.JPG|250px|ממוזער|אולם הטורבינות התת-קרקעיהתת־קרקעי בתחנת הכוח מעלה גלבוע]]
[[קובץ:Gilboat02.JPG|250px|ממוזער|מנהרת הגישה הראשית]]
'''תחנת הכוח בגלבוע''' היא [[תחנת כוח]] ב[[הר הגלבוע]] הפועלת בשיטת [[אנרגיה שאובה]]. היא יכולה לייצר עד 300 [[ואט|מגה-ואטמגה־ואט]] [[חשמל]] לפרק זמן מוגבל. התחנה מסתמכת על יכולת ייצור חשמל עודפת של תחנות כוח אחרות בשעות שפל בהם עלות יצור החשמל נמוכה, על מנת לאפשר יכולת ייצור חשמל נוספת בשעות ביקוש שיא בה עלות יצור החשמל גבוהה.
 
==היסטוריה==
תכנון הפרויקט החל בשנת [[2009]], והוא מוקם בשיטת [[בנה-הפעל-העבר|בנה-הפעל-החזקבנה־הפעל־החזק]] על ידי חברת פי.אס.פי השקעות (שותפות של [[שיכון ובינוי]] ו[[אלקטרה (חברה)|אלקטרה]] בע"מ) ברישיון לייצור ל-20ל־20 שנה. בתום תקופת הרישיון יעמוד הנכס ברשות היזמים{{הערה|שם=:0ה1|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4&et=1&mp_id=6vCdEltSxBWyZUvIJY%2fH9YmLU8jxQFNQxNxkYJaJ1HO5znKRag6ANL1qyNuEG7XQw%2bQvd4fT%2fpWrfgEM8G5mNGK1eMIphKMd|כותרת = תת"ל 40 - אגירה שאובה - מעלה גלבוע - משרד הפנים}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.shikunbinui.co.il/?catid=%7B71102349-1590-47C7-97AD-B207A864BE89%7D|כותרת = שיכון ובינוי, תחנת הכוח בגלבוע}}}}. עלות הפרויקט המוערכת עומדת על 2.2 מיליארד שקל וממומנת על ידי חברות אלקטרה, שיכון ובינוי וע"יועל ידי [[בנק לאומי]], [[מגדל ביטוח]], [[הראל השקעות]], [[כלל ביטוח]] ועמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = מיכאל רוכוורגר|כתובת = http://www.themarker.com/markets/1.2204827|כותרת = לאומי מוביל קונסורציום למימון הפקת חשמל בגלבוע ב-2ב־2 מיליארד ש'}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ערן סוקול|כתובת = http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3621053,00.html|כותרת = המוסדיים יממנו הקמת תחנת כוח על הר הגלבוע על ידי אלקטרה ושיכון ובינוי}}}}.
 
הפרויקט הוכרז כתוכנית לתשתית לאומית ב-14ב־14 ביוני 2009 ואושר בממשלה ב-21ב־21 בנובמבר [[2011]]{{הערה|שם=:0ה1}}. עבודות הבניה החלו בשנת [[2013]].
 
במהלך בניית הפרויקט נהרגו פועלי בנייה בשלוש תאונות שונות. בתאונה שארעה ביולי [[2018]] נהרג פועל בעת קריסת מנוף לתוך מנהרה באתר הבנייה{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל, לי ירון|פועל נהרג בקריסת מנוף באתר בנייה בעמק המעיינות|1.6269682|13 ביולי 2018}}}}.
שורה 14:
תחנת כוח הפועלת בשיטת אנרגיה שאובה ממירה [[אנרגיה חשמלית]] בשעות שפל (או במחיר שפל) ל[[אנרגיה פוטנציאלית]] על ידי [[שאיבה|שאיבת]] מים ממקום נמוך למקום גבוה. בזמן ביקוש שיא (או מחיר שיא) ניתן להמיר חזרה את האנרגיה הפוטנציאלית, בעזרת [[אנרגיה קינטית]], לאנרגיה חשמלית לשימוש.
 
השיטה נותנת מענה חלקי לבעיה של חוסר יכולת ל[[אגירת אנרגיה|אגור חשמל]]. אנרגיה שאובה נותנת אפשרות לשלוט על מאגר חשמל כגיבוי לביקוש שיא ואגירה בזמני שפל, כמו-גםכמו־גם אפשרות לשמר אנרגיה בטווחי זמן של בין שעות בודדות למספר שנים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Stolten, D, Scherer, V, Harby, A, Sauterleute, J, Korpås, M, Killingtveit, Å, Solvang, E, Nielsen|שם = Pumped Storage Hydropower|כתב עת = Transition to Renewable Energy Systems|שנת הוצאה = 2013}}}}.
 
יעילות הפקת החשמל בשיטת אגירה הידרואלקטרית יכולה להגיע עד מעל 90% ניצולת{{הערה|[[:en:Energy conversion efficiency|Energy conversion efficiency]]}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Adamkowski, A., Janicki, W., Kubiak, J., Urquiza, G., Sierra, F., & Fernández, J|שם = WATER TURBINE EFFICIENCY MEASUREMENTS USING THE GIBSON METHOD BASED ON SPECIAL INSTRUMENTATION INSTALLED INSIDE PIPELINES|כתב עת = 6th International Conference on Innovation in Hydraulic Efficiency Measurements|שנת הוצאה = 2006}}}}.
 
==מבנה ואופן הפעולה==
התחנה בנויה משני מאגרי מים, עליון ותחתון, עם קיבולת של כ-2כ־2.7 מיליון [[מטר מעוקב]] כל אחד. המאגרים מחוברים ביניהם בכ-4בכ־4,500 [[מטר]] של מינהור ממולא בצינורות בטון ופלדה של 16 צול. בנוסף ישנן מנהרות באורך של כ-1כ־1,500 מטר לעזר ולוגיסטיקה. הפרש הגבהים בין מאגרי המים הוא 500 מטרמטרים. המאגר העליון ממוקם בסמוך לקיבוץ [[מעלה גלבוע]] והמאגר התחתון בסמוך לקיבוץ [[רשפים]]. השטח הכולל של התחנה משתרע על פני 1,533 דונם.
 
תצרוכת המים של התחנה הוא 2.7 מיליון מ"ק למילוי ראשוני ועוד כ-600כ־600 אלף מ"ק בשנה לפיצוי על התאיידות. מקור המים לתחנה הוא מעיינות בעמק המעיינות בשלב א' ומי ירדן דרומי (מותפלים) בשלב ב'.
 
כושר הפקת החשמל של התחנה יעמוד על עד 300 מגה-ואטמגה־ואט, עם כושר תגובה של 90 שניות למעבר בין מצב צריכה (אגירה) להפקה. היעילות המינימלית של המערכת תעמוד על 76%.
 
בתחתית מערכת המנהרות, בבטן האדמה, סמוך למאגר התחתון, הוקם אולם ייצור חשמל חצוב בהר בגודל -של 60* × 15* × 35 מטרמטרים (מקביל לבניין של 10 קומות), ובו שתי טורבינות הידרואלקטריות (150 מגה-ואטמגה־ואט כל אחת). הטורבינות משמשות הן לשאיבת המים בזמן האגירה והן להפקת האנרגיה בזמן ההפקה.
 
הזמן שלוקח למלא את המאגר העליון במלואו מהמאגר התחתון (זמן האגירה) הוא כ-13כ־13 שעות. קצב זרימת המים במורד יהיה 237,000 קוב לשעה{{הערה|שם=:0ה1}}, המאפשרים כושר ייצור חשמל של כ-10כ־10 שעות.
 
בבניית הפרויקט ניתן דגש חשוב לשמירה על הנוף והסביבה. כחלק מהחוזה בין המדינה לחברה המבצעת ישנה הקפדה רבה על שימור של הצמחייה המקומית ושמירת [[גאופיט]]ים מקומיים. לשם שמירה על הנוף החברה המבצעת מחויבת לייצב את הסוללות בשיחים ועשבוניים מקומיים (תוך מגבלות הנדסיות) ולבנות את דפנות המאגרים בשיפועים מתונים. כן נדרשת החברה לתכנן שילוב עם תנועת התיירים בשוטף, בדגש על שמורות הטבע באזור והמעיין [[עין מודע]] ובעונת התיירות באזור בזמן פריחת [[אירוס הגלבוע]]. כן נכתבה תוכנית למניעת פליטות אבק בזמן הקמת הפרויקט.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{ynet|עמיר בן-דודבן־דוד|הר החשמל: מפל המים בגלבוע שיספק חשמל בחירום|5048384|27 בנובמבר 2017}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: [https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5760888,00.html עמוק ורועש מתחת לגלבוע: תחנת הכוח החדשנית של ישראל נחשפת], 9 ביולי 2020, [[xnet]]
* [https://www.youtube.com/watch?v=dAWDJM2sfx4 סרטון תדמית] ב[[יוטיוב]]
* {{מקור ראשון|אריאל שנבל|מפל המים התת-קרקעיהתת־קרקעי שיבטיח חשמל בשיא הקיץ|magazine/257921|20 באוגוסט 2020}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{אנרגיה בישראל}}
 
[[קטגוריה:ישראל: תחנות כוח|מעלה גלבוע]]
[[קטגוריה:הגלבוע]]