יציאת מצרים במחקר – הבדלי גרסאות

מ
הגהה
(אם לא רוצים לחזור על חוט השני בסיפור שהוא ההתערבות האלוהית, ועל חוט השני בביקורת המדעית על הסיפור שהיא חוסר נכונות לקבלת הסברים שאינם טבעיים, אפשר לכתוב זאת פעם אחת בהתחלה, אבל לא להעלים את הקונפליקט הזה מהערך.)
מ (הגהה)
{{לשכתוב|נושא=היסטוריה|סיבה=ערך לא מדויק, פרטים בדף השיחה}}
סיפור '''[[יציאת מצרים]]''', לפיו [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] היכה את [[מצרים הקדומההעתיקה|ממלכת מצרים]] ב[[עשרתעשר המכות]], גאל באותות ובמופתים את [[עם ישראל]] שהיו משועבדים בה, והובילם ב[[מדבר סיני]] במשך ארבעים שנה תוך שהוא מכלכלם במזון מן השמים, עד לכניסתם ל[[כנען]] וכיבושה חלקים ממנה בעזרת [[נס|ניסים]] נוספים, הוא מאבני היסוד ב[[אמונה]] ה[[יהודי]]ת. [[מסורת (יהדות)|המסורת]] מתייחסת לתיאור המקראי שלה כאל דיווח מדויק על מעשים שהיו, ומאידך המחקר ה[[מדע]]י בדורות האחרונים דוחה הסברים שאינם מתיישבים עם [[חוקי הטבע]]טבעיים.
 
[[ארכאולוגיה מקראית|ארכאולוגים]] ו[[חקר המקרא|חוקרי מקרא]] עוסקים בשאלות האם ומתי אירעה יציאת מצרים ההיסטורית, מתי נכתב הסיפור המקראי, ומהי מידת מהימנותו. בראשית [[המאה ה-21]] ישנה במחקר קשת רחבה של דעות לגבי מידת ההיסטוריות של יציאת מצרים בפרט, ושל התורה והמקרא בכלל{{הערה|שם=מזר2005|Israel Finkelstein and Amihai Mazar (editor: Brian B. Schmidt). '''The Quest for the Historical Israel - Debating Archaeology and the History of Early Israel''', Invited Lectures Delivered at the Sixth Biennial Colloquium of the International Institute for Secular Humanistic Judaism, Detroit, October 2005. 2007, The Society of Biblical Literature, Atlanta, GA 30329 USA. {{ISBN|978-1-58983-277-0}}, p. 60|כיוון=שמאל}}. ה[[ארכאולוגיה מקראית|ארכאולוג המקראי]] הישראלי [[עמיחי מזר]] הציע לאפיין את קשת הדעות ככזו שתחומה מצד אחד על ידי הקצה ה"מקסימליסטי" ביותר, הכולל מיעוט של חוקרים דתיים, נוצרים ויהודים, שאינם מוכנים לוותר על מעמד הסיפור המקראי ככתבי קודש, או לכל לפחות כתיאור היסטורי אמין{{הערה|דוגמה לחוקר כזה הוא האגיפטולוג הבריטי ה[[אוונגליזם|אוונגליסטי]] [[קנת קיצ'ן]]{{ש}}Kitchen, Kenneth Anderson. On the reliability of the Old Testament. Wm. B. Eerdmans Publishing, 2006.}}. בקצה ה"מינימליסטי" של קשת הדעות נמצא מיעוט חוקרים השוללים כמעט לחלוטין את ערכו ההיסטורי של הסיפור המקראי, וסבורים שהוא בדייה המייצגת בעיקר את עמדותיהם האידאולוגיות של מחברים יהודים לאחר תקופת [[גלות בבל]] ואף ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]], כמעט אלף שנה לאחר המאורעות כביכול{{הערה|דוגמה לחוקר כזה הוא חוקר המקרא הדני [[נילס פטר למקה]]{{ש}}Lemche, Niels Peter. The Israelites in history and tradition. Westminster John Knox Press, 1998.}}. בין שני קצוות אלו נמצא "הזרם המרכזי", הכולל את מרביתם של החוקרים בתחום כיום, עם שלל עמדות שונות.