חזון הצמחונות והשלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביאורים: תקלדה |
מ עיצוב, ויקיזציה |
||
שורה 2:
הרב דוד כהן היה צמחוני בעצמו, ותלמידו ועורך כתביו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], ומכאן נובע השילוב שבין הדברים. בקובץ מובאים דברי [[הרב קוק]] על אידיאליותה של הצמחונות שתהיה לעתיד לבוא, ורובו של המאמר מוקדש להסברים מעמיקים לכל סוגיית ה[[כשרות]]. בספר מוסברים הרעיונות העמוקים העומדים מאחורי האיסור לאכול [[בשר בחלב]], האיסורים לאכול סוגים מסוימים של מאכלים בהגותו של הרב קוק וההיתרים לאכול בשר בכלל, אף שהדבר לא אידיאלי מבחינה רוחנית ומוסרית.
==הופעותיו בדפוס==
הליקוט יצא לראשונה
בשנת תשע"ח נדפס חלקו הראשון של הליקוט בתוך הספר "חי רואי - היחס לבעלי החיים על פי משנת [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]]". בספר זה נקבצו עוד עשרות פסקאות ומאמרים נוספים של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] בנושא הצמחונות, שהרב [[דוד כהן (הנזיר)]] לא ראה לנכון לפרסם בתוך 'חזון הצמחונות והשלום' ואולי חלקם גם לא היו לנגד עיניו.
שורה 11:
==מצוות המראות הסתייגות מאכילת חי==
על פי הרב קוק, המצוות הקשורות לאכילת בעלי חיים
==אכילת בשר לעתיד לבוא==
שורה 25:
חשוב להדגיש שלדברי הרב קוק כשיבנה [[בית המקדש השלישי|הבית השלישי]] תחזור הקרבת הקורבנות מן הצומח ומן החי כמתחייב מדין התורה, וכלשונו:
{{ציטוט|תוכן=ובעניין הקורבנות, גם כן יותר נכון להאמין שהכל ישוב על מכונו, ונקיים בעזרת ה' כשתבא הישועה, ונבואה ורוח הקודש ישובו לישראל, כל האמור ביעודה כמאמר. ולא נתפעל ביותר מהרעיונות של התרבות האירופית, כי דבר ה' אשר עִמנו, הוא עתיד לרומם את יסודי התרבות כולם למדרגה יותר עליונה ממה שיוכל כל שיקול דעת אנושי לעשות. ואין ראוי לנו לחשוב שבקרבנות מונח רק הרעיון הגס של העבודה המגושמה, אלא שיש בהם טבעיות קדושה פנימית, שאי אפשר שתתגלה ביפעתה כי אם בהגלות אור ה' על עמו, ותחיה מקודשת תשוב לישראל – ואותה יכירו גם כן העמים כולם.|מקור=אגרות הראיה, איגרת תתקצד – כרך ד', עמ' כד}}
אך על־אף שבתחילת ימי הבית השלישי יקריבו בעלי חיים הרי שבתקופה מתקדמת יותר – לא יהיו בעלי חיים להקרבה, שכן בעלי החיים של העתיד אינם בעלי החיים של היום שאותם היהדות מצווה להקריב. מתוך כך, מובן
{{ציטוט|תוכן=מי לא יבין שאי אפשר להעלות על הדעת שיקח האדם את בניו ברוח אשר יטפחם וירבה אותם להיטיב ולהשכיל ויזבחם וישפך דמם.}}
אולם לדברי הרב קוק זהו חזון רחוק – "אמנם הזמנים רחבים, שונים וארוכים ועת לכל חפץ" – ועדיין המעמד המוסרי של העולם רחוק ממצב אידיאלי זה. בפרט מזהיר הרב קוק מפני הסלידה מהקרבת הקורבנות בתקופתנו, בעוד רוב העולם אוכלים בשר ולא סולדים מזה. הדו־פרצופיות הזו – קבלת אכילה לצורך האדם וסלידה מהקרבה לאל – מעוררת ביקורת נוקבת בדברי הרב קוק:
|