אהמט השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 14:
במהלך שלטונו, הקדיש הסולטן אהמט השני את עיקר תשומת ליבו למלחמות נגד ה[[הבסבורג]]ים ולנושאי חוץ, נושאים ממשלתיים וכלכליים הקשורים אליהם. החשובים ביותר היו רפורמות המס והכנסת מערכת חוות המס לכל החיים.
 
בין המאפיינים החשובים ביותר בתקופת שלטונו הייתה תמיכתו בקופרולוזה פאזיל מוסטפא פשה. הוא אף מינה אותו כווזיר גדול. פאזיל מוסטפא פשה הצליח בתפקידו. ניצחונו בקרב בבלגרד היה הישג צבאי מרכזי שהעניק לעות'מאנים תקווה שההידרדרות הצבאית של [[שנות ה-80 של המאה ה-17|שנות ה-1680]] - שהובילה לאובדן [[הונגריה]] ו[[טרנסילבניה]] - היא ברת תיקון. עם זאת, ההצלחה העות'מאנית הייתה ארעית. ב-[[19 באוגוסט]] [[1691]] ספג פאזיל מוסטפא פאשה תבוסה בקרב סלנקמן מאת [[לודוויג וילהלם פון באדן]], מפקד הכוח ההבסבורגי הראשי ההונגרי, שכונה "טורקנלואה" (לואי הטורקי) בזכות ניצחונותיו נגד העות'מאנים. בקרב, ספגו העות'מאנים הפסדים כבדים: 20,000 איש נהרגו, כולל [[הווזיר הגדול]]. כך נחל הסולטן תבוסה מוחצת.
 
גם תחת יורשיו של פאזיל מוסטפא פאשה, העות'מאנים ספגו תבוסות נוספות. ביוני [[1692]] כבשו ההבסבורגים את ורד ([[אוראדיה]], [[רומניה]]), שלפני כן הייתה תחת שלטון עות'מאני. בשנת 1694 ניסו העות'מאנים לכבוש את ורד מחדש, אך נחלו תבוסה. ב-12 בינואר 1695 הם נכנעו בקרב על גיולה, מרכז סנג'אק, תת-פרובינציה עות'מאנית מאז שנת 1566. עם נפילת גיולה, השטח היחיד שעדיין היה בידי העות'מאנים בהונגריה היה שטח קטן ממזרח לנהר טיסה. כעבור שלושה שבועות, ב-6 בפברואר 1695, אחמד השני נפטר בארמון אדירנה.