טבח החפים מפשע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-יוסף בן מתיתיהו +יוסף בן מתתיהו)
←‏טבח התמימים במסורת הנוצרית: תבנית קישור לערך באנגלית
שורה 26:
המסורת הנוצרית יחסה חשיבות רבה לאירוע הטבח בברית החדשה, אשר לו יש אותות עד ימינו. כך למשל מנהגים שונים התגבשו במרוצת הדורות לגבי ציון זיכרון לכבוד אירועי הטבח, כגון הענקת מעמד של קדושים מעונים לכל הילדים שנטבחו בידי צבאו של הורדוס, וכן הנצחה של יום בשנה לכבודם, כאשר כל עדה נוצרית קבעה יום-זיכרון משלה. כיום הכנסיות המערביות, לרבות הקתולית, האנגליקנית והלותרנית מנציחות את הטבח בתאריך ה-28 בדצמבר, הכנסייה האורתודקסית לעומתה מנציחה ב-27 וב-29 בדצמבר, ואילו הכנסייה הסורית-קתולית נוהגת להנציח את האירוע ב-10 בינואר.
 
התיעוד הראשון בהיסטוריה של הנצחת אירוע הטבח בידי הכנסייה הנוצרית מופיע בכתבי-יד משנת 485. [[פרודנטיוס]] {{אנ|Prudentius}} מזכיר את הטבח בדרשה שנכתבה לכבוד [[חג ההתגלות]] ב-6 בינואר, ובמאה ה-6 לספירה החלו מועדי הזיכרון לכבוד טבח התמימים וחג ההתגלות להתבדל האחד מהשני בליטורגיה הכנסייתית.
 
אם כן, במהלך ההיסטוריה נהגו מנהגים שונים בהקשר של החג. בימי הביניים נהגו שלל מסורות שונות ברחבי היבשת לגבי אירועי הטבח - כך למשל באזורים הצפוניים, יום הנצחת טבח התמימים היה לפסטיבל בקרב עמי צפון-אירופה, שבו היה נהוג להחליף תפקידים בין הילדים לבין המבוגרים, כמו בין מורים וכמרים, עם בישופים האמונים על שירותי הכנסייה. זו הייתה אולי הגרסה הנוצרית לחג הרומי-פגאני סטורנליה (Saturnalia) אשר נחוג בסמוך לתאריך שקבעה הכנסייה את מועד הטבח בלוח השנה שלה. כמו כן, באזורי צרפת ואנגליה של ימי הביניים היה ידוע מועד החג כיום המביא מזל רע, ולכן היה נהוג להימנע ככל הניתן מעבודה ביום החג. עדות למנהג ניתן למצוא ביומן הזיכרונות של פיליפ דה קומינס (Philippe de commynes), אחד משריו של לואי ה-11, המספר כי חש בחרדה בכל פעם שהיה צריך להודיע למלך על מקרה חירום ביום הקודש.