רוברט מקללנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "'''רוברט מקללנד'' (באנגלית" '''Robert McClelland''';{{כ}} {{תאריך משולב}}) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מישיגן, כמושל מישיגן התשיעי, וכמזכיר הפנים של ארצות הברית. ==ראשית חייו== רוברט מקללן נולד בגרינקאסל שבפנסילבניה כ..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
רוברט מקללן נולד בגרינקאסל שב[[פנסילבניה]] כבנו של רופא ממחוז פרנקלין. הוא למד בקולג' דיקינסון שבפנסילבניה וב-[[1829]] סיים את לימודיו בהצטיינות. הוא למד [[משפטים]] וב-[[1831]] התקבל ללשכת עורכי הדין של פנסילבניה ולזמן קצר עסק בעריכת דין ב[[פיטסבורג]] לפני שב-[[1833]] למונרו ששכנה אז ב[[טריטוריית מישיגן]].
==קריירה==
מקללנד היה לחבר בלשכת עורכי הדין של מישיגן ופתח משרד עורכי דין מצליח במונורו. הוא גם היה חבר בוועידה החוקתית שהתקיימה ב-[[1835]]. כאשר התקבלה מישיגן כ[[מדינות ארצות הברית|מדינה בארצות הברית]], הציע לו המושל [[סטיבנס ט. מייסון]] תפקידים כנציב הבנק המדינתי וכתובע הכללי של המדינה, הצעות שאת שתיהן הוא דחה כדי לפתח את עסקיו הפרטיים, אם כי הוא לקח חלק פעיל בפעילות [[המפלגה הדמוקרטית]] במדינה. ב-[[1836]] נשא מקללנד לאישה את שרה אליזבת סבין, ויחד הם הביאו לעולם שישה ילדים.
ב-[[1837]] שימש מקללנד כחבר במועצה המנהלת של [[אוניברסיטת מישיגן]], ושוב ב-[[1850]]. הוא ייצג את מחוז מונרו ב[[בית מחוקקים (מדינות ארצות הברית)|בית הנבחרים]] של מישיגן בשנים [[1838]] ו-[[1840]], וב-[[1843]] היה יושב ראש הבית. ב-[[1841]] הוא כיהן כ[[ראש עירייה|ראש עיריית]] מונרו. ב-[[1842]] נבחר מקללנד מטעם מחוז הבחירה הראשון של מישיגן ל[[בית הנבחרים של ארצות הברית]], וכיהן בו בשנים [[1843]] - [[1849]]. בניגוד לדעה הכללית במפלגה הדמוקרטית, הוא תמך ב{{קישור שפה|אנגלית|Wilmot Proviso|תנאי וילמוט}}, שהיה אמור להגביל את התפשטות ה[[עבדות בארצות הברית|עבדות]] במדינות החדשות. הוא תמך בהתמודות הבלתי מוצלחת של ידידו [[לואיס קאס]] ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1848|בחירות לנשיאות של 1848]], ובאותה שנה לא התמודד לבחירה מחדש לבית הנבחרים.
למקללנד היה תפקיד מרכזי בוועידה החוקתית של מישיגן שהתקיימה ב-[[1850]]. בשל השינויים שאומצו בחוקה זו, הוא נבחר ב-[[1851]] לתקופת כהונה של שנה אחת כ[[מושל מישיגן]]. ב-[[1852]] הוא נבחר מחדש לתקופת כהונה מלאה של שנתיים. במהלך כהונתו כמושל, הוא ריכך את תמיכתו בתנאי וילמוט ותחת זאת תמך ב[[פשרת 1850]]. הוא היה בעל תפקיד מרכזי בוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית של [[1852]]. במרץ [[1853]] התפטר מקללנד מכהונתו כמושל כדי להתמנות כ[[מזכיר הפנים של ארצות הברית]] בממשלו של [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[פרנקלין פירס]], ובמקומו כיהן כמושל [[סגן מושל (ארצות הברית)|סגנו]] השני, [[אנדרו פרסונס]].
==שנותיו האחרונות==
| |||