יגאל תומרקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏1954–1960: מעין הוד לאירופה: César Baldaccini הפנייה אל הערך באנגלית
שורה 35:
ב-[1955]] נסע תומרקין ל[[גרמניה המזרחית]], שם פגש לראשונה את אביו הביולוגי. בעת שהותו בגרמניה נולדה לו בת מיחסים עם אישה מקומית. תומרקין העיד בראיון מאוחר כי לא היה בקשר עם בתו ועם אמה וכי ראה את בתו רק פעם אחת בחייו.{{הערה|הבת ואמא נפטרו בתאריך לא ידוע. ראו: פוקס, שרית, "היציאה של יגאל תומרקין", '''מעריב''', 23 באפריל 1992}} וגם יחסיו עם אביו לא היו קרובים.{{הערה|האב נפטר בנובמבר 1999. ראו: עמיר, ירמי, "חצי מהעם הזה באמת אספסוף", '''ידיעות אחרונות – 24 שעות''', 7 בנובמבר 1999, עמ' 14.}} בגרמניה עבד תומרקין כתפאורן-מתמחה ב"[[ברלינר אנסמבל]]", תאטרונו של [[ברטולט ברכט]]. בין העבודות העצמאיות שיצר הייתה תפאורה לגרסה מחודשת למחזה "[[הנפש הטובה מסצ'ואן]]" ([[1940]]), שהועלתה כהפקת ניסיון מחוץ לברלין.{{הערה|שם=פחח או גאון|"תומרקין, פחח או גאון?", '''העולם הזה''', 1962 (העולם הזה 1275). כתבה עם פרטים חסרים, תיק יגאל תומרקין, [[מרכז המידע לאמנות ישראלית]].}} תומרקין הרבה לציין את דמותו של ברכט כבעלת השפעה עמוקה על יצירתו. לאחר מותו של ברכט ב-[[1956]], היגר תומרקין ל[[גרמניה המערבית]] ואחר כך ל[[הולנד]], שם נישא לבת זוגו הישראלית נעמי. מאוחר יותר עבר להתגורר ב[[צרפת]]. הייתה זו תקופה של מצוקה כלכלית קשה.{{הערה|שם=פחח או גאון}}
 
ב-[[1959]] פגש ב[[משורר]] [[טריסטן צארה]] ב[[פריז]], דרכו נחשף לאמנות של תנועת ה"[[דאדא]]". בין היתר הכיר את ה[[פוטומונטאז']]ים של [[ג'ון הרטפילד]] ואת ה[[קולאז']]ים של [[קורט שוויטרס]]. השפעות מוצהרות נוספות היו הפיסול של [[חוליו גונזאלס]] ו[[סזאר בלדצ'יני]] ({{אנ|César Baldaccini)}} .{{הערה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/Tashsad/IgaelTumarkin/ יגאל תומרקין – קורות חיים], אגף פרסי ישראל, באתר [[משרד החינוך]]}} תחת השפעות אלו ואחרות החל תומרקין לגבש את התפיסה האסמבלאז'ית של יצירתו. ציוריו מאותה עת זכו להצלחה מסחרית ואמנותית ואחת מיצירותיו אף נרכשה על ידי [[גלריית טייט]].{{הערה|ראו: בראל, יואב, "אמנים ישראלים בחוץ לארץ", '''הארץ''', 2 בספטמבר 1960}}
 
=== 1960–1970: "אמנות המחאה" ===