יגאל תומרקין – הבדלי גרסאות

ב-[1955]] נסע תומרקין ל[[גרמניה המזרחית]], שם פגש לראשונה את אביו הביולוגי. בעת שהותו בגרמניה נולדה לו בת מיחסים עם אישה מקומית. תומרקין העיד בראיון מאוחר כי לא היה בקשר עם בתו ועם אמה וכי ראה את בתו רק פעם אחת בחייו.{{הערה|הבת ואמא נפטרו בתאריך לא ידוע. ראו: פוקס, שרית, "היציאה של יגאל תומרקין", '''מעריב''', 23 באפריל 1992}} וגם יחסיו עם אביו לא היו קרובים.{{הערה|האב נפטר בנובמבר 1999. ראו: עמיר, ירמי, "חצי מהעם הזה באמת אספסוף", '''ידיעות אחרונות – 24 שעות''', 7 בנובמבר 1999, עמ' 14.}} בגרמניה עבד תומרקין כתפאורן-מתמחה ב"[[ברלינר אנסמבל]]", תאטרונו של [[ברטולט ברכט]]. בין העבודות העצמאיות שיצר הייתה תפאורה לגרסה מחודשת למחזה "[[הנפש הטובה מסצ'ואן]]" ([[1940]]), שהועלתה כהפקת ניסיון מחוץ לברלין.{{הערה|שם=פחח או גאון|"תומרקין, פחח או גאון?", '''העולם הזה''', 1962 (העולם הזה 1275). כתבה עם פרטים חסרים, תיק יגאל תומרקין, [[מרכז המידע לאמנות ישראלית]].}} תומרקין הרבה לציין את דמותו של ברכט כבעלת השפעה עמוקה על יצירתו. לאחר מותו של ברכט ב-[[1956]], היגר תומרקין ל[[גרמניה המערבית]] ואחר כך ל[[הולנד]], שם נישא לבת זוגו הישראלית נעמי. מאוחר יותר עבר להתגורר ב[[צרפת]]. הייתה זו תקופה של מצוקה כלכלית קשה.{{הערה|שם=פחח או גאון}}

 

 

=== 1960–1970: "אמנות המחאה" ===