רשות מחוקקת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור קטגוריות
שורה 16:
רשות מחוקקת יכולה להתקיים גם ב[[דיקטטורה|דיקטטורות]]. במקרה זה מצויות סמכויות הרשות בידי אדם אחד (ה[[דיקטטור]], ולא בידי גוף נבחר).
 
גם במדינות דמוקרטיות מצויות סמכויות שונות של הרשות המחוקקת בידי גופים שאינם מהווים חלק מבית המחוקקים. חלק מסמכויות אלה מצויים בידי גופים השייכים לרשויות אחרות ובהם [[הרשות המבצעת]] ו[[הרשות השופטת]], ולעיתים לשרי ממשלה ולגופי צבא ושיטור (השייכים לרשות המבצעת) וכן לגופים שיפוטיים (השייכים לרשות השופטת) יש סמכויות להתקין [[חקיקת משנה|תקנות]]{{הערה|{{סחפ|חוק הפרשנות, התשמ"א-1981|סעיף 1}} מגדיר חיקוק – "חוק או תקנה"; כינוי משותף זה משקף את העובדה שמבחינות רבות אין הבדל בין חוק לתקנה, שהרי שניהם יוצרים נורמה כללית שיש לציית לה.}}. בשטחי [[יהודה ושומרון]] אשר בשליטת ישראל, נתונות סמכויות החקיקה באפן חלקי בידי המושל הצבאי, והחוקים המתקבלים ב[[הכנסת|כנסת]] טעונים אישור מצידו על מנת שיחולו בהם{{הערה|1=[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m02004103-184.htm ת"א (מחוזי יר'ירושלים) 4103/02 '''עיזבון המנוח ג'סאן יוסף מוסא עזיזה ז"ל נ' אמג'ד עיסא מוחמד אלעזה'''], תק-מח 2009(3), 3400, 3415 (2009)}}.
'''עיזבון המנוח ג'סאן יוסף מוסא עזיזה ז"ל נ' אמג'ד עיסא מוחמד אלעזה''', תק-מח 2009(3), 3400, 3415 (2009)}}.
 
היו שיטות ממשל בהן לא היווה הפרלמנט חלק מהרשות המחוקקת. כך למשל ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], לא היה הפרלמנט, שהתכנס לעיתים רחוקות חלק מהרשות המחוקקת. כל סמכויות החקיקה היו נתונות בידי ה[[סולטאן]], והפרלמנט נחשב גוף מייעץ בלבד.