|
התמה המרכזית של הספר היא המאבק בין אור לחושך. הלוחמים ברוע הם לוחמי התמורות - אנשי רוח ובעלי [[מוסר]] שחיים בכפרים. הספר מלמד כי כל אחד יכול להיות לוחם ולהשפיע על גורל העולם דרך בנייה של האני העצמי והתמודדות עם הרוע החיצוני. הספר מתאר את ייסורי הנפש של הדמויות, החולשות והניסיונות של כל אחת מהן לנוכח האתגרים המוצבים בפניה כמשל להתחבטויות הנפש שעובר האדם.
בספר קיימים ה"שקופים" וה"צללים". השקופים הם מעין מלאכים טובים המלווים את האדם ונלחמים ברוע. השקופים נוצרים על ידי מעשים טובים שהאדם עושה. הצללים הם מעין שדים, והם מחולקים לארבעה סוגים. צללי האור הם צללים מאירים, שעל ידי השפעה ממושכת מסוגלים לגרום לאדם לעיוורון. צללי הענן הם צללים הגורמים לאדם לערפול, עייפות, חולשה, ואף שיתוק זמני. במלחמה הם בדרך כלל באים כהכנה למתקפה של צללים אחרים. צללי האש מגבירים את החום הטבעי של האדם ואם אינו יודע להתגונן הוא עלול להישרף. צללי התעתועים נחשבים בספר לגרועים מכולם, הם מסוגלים להחליף את דמותם ולבלבל את הקרבן שלהם, עד הוא עשוי לאבד את שפיות דעתו.
כמו כן קיימים בספר "ממירים", שיש להם כח על טבעי להשפיע בדיבורים שלהם על בני אדם ולשבות אותם בכעין כישוף. הממירים הם יצירי אופל המורכבים מצללים שקיבלו מעין גוף ונפש אנושיים.
=== הקדמה ===
בספר מסופר על ממלכת בני קדם, אשר שלטה בכל השטח שבין ימת המלך עד הר האש. בהר האון, ששכן בדרום- מזרח בני קדם, גר חיויא, שביקש את רעת תושבי הממלכה. הוא הזרים בנביעות הנהר לחישות עצובות, בני הממלכה שתו מהמים ואמונם במלכם פחתה, עד שיום אחד רצחו אותו שבעת יועציו בשנתו. שבעת היועצים החריבו את חמשת הערים שבחוף האוקיינוס ומהחומרים בנו עיר עצומה בת שבעה מפלסים, בכל מפלס שלט קיסר אחר. הם קראו לארצם ארץ אש לבנה, על שם אש לבנה שדלקה בראש עיר המגדל שבנו, ועל פי המסורת הוזנה מהר האון, מקומו של חיויא, הקיסרים שתו ממשקה כחול שנתן להם חיויא, אשר הפך אותם לבני אלמוות, אך עקרים לעולם. בני הערים המוחרבות עברו אל שפת ימת המלך ובנו ארבעה כפרים, הכפר בו מתרחשת העלילה הוא הכפר הקרוב ביותר לימת המלך. תושבי הממלכה הפסיקו לשתות מהמים, שמרוב לחישות נהיו שחורים, רק הרפאים המשיו לשתות אותם. באותם ימים רווחה אגדה שיום אחד יבוא גל גדול וישטוף את העולם, מי שלא יהיה ראוי לחיות- יטבע, ומי שיהיה ראוי לחיות יצמיח כנפיים ויעוף מעל המים. אחרי מות מלך בני קדם, הגיע לארץ אש לבנה בעל התמורות, את ארמונו, ארמון הגוונים המשתנים, בנה מעבר להר האש.
===מהלך העלילהפרק 1 ===
בעיר המגדל בורח מומר מרודפיו המטילים, אך לבסוף הם תופסים אותו והופכים אותו לאפר.
הספר בנוי מתיאור המסע של הדמויות המרכזיות, כאשר יש ביניהן גם נקודות מפגש.
עולו הוא לוחם תמורות ותיק ומנוסה. המסע של עולו מתחיל כאשר הוא חוזר לביתו ומגלה שכנראה מישהו שם עין על בנו במטרה להמיר אותו לצד של אנשי המגדל. עולו מבקש להגן על בנו, ולכן לוקח אותו איתו למסע במטרה להכשיר אותו כלוחם תמורות, אך בנו נחטף ממנו על ידי ממיר שפוגש בדרך. עולו בורח מעצמו ומגיע לאי הירוק, שם הוא יפגוש את צלאי.
=== פרק 2 ===
צלאי הוא בחור בסביבות גיל העשרים, יתום וחסר עול, שאוהב "להסתובב עם החבר'ה" ולהשוויץ בפעלולים שונים. אחד החברים מאתגר אותו ללכת לגעת בחומה של עיר המגדל, וצלאי נענה לאתגר. כהוכחה הוא מביא אבן מהחומה. האבנים של חומת עיר המגדל הן אבנים מיוחדות שנעשו על ידי אכזריות מיוחדת כלפי נפשות אבודות. אחר שהוא לוקח את האבן נוצרת סערה בעיר המגדל, כאשר החיילים מגלים שמישהו לקח אבן והסוד עלול להתגלות ולעורר מלחמה. צלאי בורח ומגיע לאי הירוק, כאשר בדרך הוא מוצא פיסת גלימה עתיקה ומיוחדת.
עולו חוזר לביתו שבכפר הדייגים, ילדיו ואשתו מקבלים אותו, וסג מספר לו כי הגיע לכפר זקן עם להבה על בגדיו ונתן לו קובייה עם צורות שונות, עולו מבין כי מדובר במשחק דומה למשחק הכוחות הנהוג במגדל, עולו מדבר עם אשתו על המצב ומתלבט האם לקחת למלחמה את סג בנו, הוא יודע כי אם ישאיר אותו בכפר ימירו אותו, אך אם יקח אותו, הוא עלול להאבד לו. עולו לא מצליח להגיע להחלטה.
סיהרא היא אחותו של צלאי. היא מייצגת את הדמות הבוגרת והמקשיבה, בעלת נפש עדינה. היא ואחיה גדלו בביתו של ראש הכפר. זקני הכפר שולחים אותה בשליחות עם תיבה מיוחדת אל האי הירוק. שם היא פוגשת את צלאי.
החיילים מוצאים את צלאי באי הירוק ומתקיפים את המקום. סיהרא ועולו נמלטים, אך צלאי נותר בשבי. סיהרא נשלחת על ידי הטמיר שלה (מעין שקוף אישי מיוחד) למסע אל ארמונו של בעל התמורות. מסע שבמהלכו היא מתמודדת עם אתגרים נפשיים גדולים, ומתפתחת מבחינה רוחנית. מארמונו של בעל התמורות היא נשלחת למצוא את מאן, חייל בעיר המגדל, שהוא בעצם מומר ששכח את מקורותיו, אך התחיל לפקפק במנהיגי עיר המגדל ומחפש את עצמו.
בינתיים צלאי נלקח בשבי, ונותנים לו לשתות משקה מיוחד, מעין סם או משקה משכר שגורם לו להגיע לגאווה גדולה, הוא מרגיש בתוכו מעין ניצוץ של מלכות. לאחר מכן הוא נלקח לעיר המגדל ושם שמים אותו במעצר. בחלומו מתגלה אליו מלך מימי העבר, מלך של ממלכת בני קדם. הוא רואה מעין חיזיון שבו המקום עומד להיחרב במלחמה והמלך מצוה עליו לקחת את פיסת הגלימה שמצא, ומגלה לו מעין קוד שעל ידו הגלימה תהפוך לשלימה. לאחר מכן צלאי נשלח למשפט ושם הוא מוכנס למעין טרנס שמזכיר לו את היה לפני כן כאשר קיבל את המשקה המיוחד. הגאוה משתלטת עליו פעם נוספת והוא לובש את הגלימה. השופטים בעיר המגדל רואים בכך אות לרצונו למרוד ולהמליך את עצמו וגוזרים עליו שנפשו תלך לבנין אבני החומה.
== דמויות ==
=== מחולל התמורות ===
מי שהביא את הגל הגדול, הוליד את השקופים, הצמיח לבני האדם כנפיים בסוף הספר.
כינוי לבורא העולם. אליו פונים האנשים כאשר הם מתפללים. הוא זה שיצר את השקופים, וב"אחרית הימים" כפי שהיא מתוארת בסוף הספר- הוא מביא את הגל הגדול, ומצמיח לבני האדם כנפיים בכדי שלא יטבעו.
=== בעל התמורות ===
== לוחמי התמורות ==
לוחמי התמורות הם אנשים מתוך בני הכפרים, פשוטי העם, שעוברים הכשרה ומתכונניםשמתכוננים להילחם בחיוויא ובחייליו - הצללים, הקיסרים ובני עיר המגדל. הם מוכשרים במספר מיומנויות, אחת מהם הוא ריקוד סערה, ריקוד איטי בהתחלה שעובר למהיר מאוד עם הזמן. לוחמים שיודעים לרקוד את הריקוד נקראים רוקדי סערה, הוא נראה תמים, אך למעשה מדובר באמנות לחימה.
לוחמי התמורות מאמינים במחולל התמורות שמשגיח עליהם תמיד ורוצה בטובתם.
== לוחמי התמורות ויהדות ==
שמות הגיבורים לקוחים מ[[ארמית בבלית|הארמית של התלמוד]] ושל [[ספר הזוהר]]. התלמוד והזוהר הם גם הרקע הרוחני מאחורי המסר של הספר. לדוגמה, חיוויא הוא [[נחש]] בארמית וסיהרא היא [[הירח|הלבנה]] (בשפה המדרשית והקבלית היא הפן הנקבי באלוקות, ה[[שכינה]], ופעמים רבות רומזת לכנסת ישראל ולמלכות ישראל).
הרב דורון עושה שימוש גם בתורת רבי [[נחמן מברסלב]]. תפקידה המכריע של סיהרא במאבק הסופי מבטא את התפיסה הברסלבית ביחס לתפקיד הפרט במאבק ברוע ובקידום הגאולה. המאבק בין כוחות הטוב והרוע מתקיים תוך ציפייה לבואו של מחולל התמורות היחיד והמיוחד, שירפא את הריקנות השולטת בכל.
| 