מרדכי נסיהו: הבדלים בין גרסאות

נוספו 16 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ (בת זוג)
 
נסיהו נולד וגדל ב[[חיפה]] לצפורה (פייגה) ולנפתלי זוכמן. אמו, בת ל[[אדמו"ר]] משושלת האדמו"רים מ[[חסידות סקווירה|סקווירא]] וצאצא ל"[[מרדכי טברסקי|המגיד מצ'רנוביל]]", נטשה את העולם החרדי והפכה לאתאיסטית, והייתה לה השפעה גדולה על עיצוב דרכו. למד ב[[בית הספר הריאלי]] בחיפה. בנעוריו היה מעורב בפעילות קומוניסטית אך נטש אותה. שירת ב[[ענף היסטוריה]] של צה"ל (הביא לדפוס, יחד עם [[יהושע בן אריה]], את הספר "תולדות מלחמת הקוממיות", שהוא הגרסה הרשמית של קורות מלחמת העצמאות{{הערה|1=[[איתמר לוי (סופר)|איתמר לוי]], [http://www.itamar-books.co.il/newsletter/newsletter.asp?mode=nl&newsletter=161 'קורות מלחמת העצמאות' נגד 'תולדות מלחמת הקוממיות'], חנות הספרים של איתמר, 2 בינואר 2013}}) ולמד ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. תקופה מסוימת היה ממונה על המחקר במחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי ב[[משרד החוץ]].
 
בצעירותו היה חבר ב[[מפ"ם]] אך פרש ממנה,{{הערה|{{מעריב|א. בן-זאב|איינשטיין כותב ל'דוקשי'|1953/09/30|00501}}}} הצטרף למפא"י ונטל חלק בפעילות "צעירי מפא"י. היה עורך הרבעון העיוני של "[[המערך]]" "אות"{{הערה|{{דבר||"אות" יופיע בסוף השבוע|1966/09/22|00224}}}} וניהל את שבעת המחזורים הראשונים של המכון להשכלה של מפא"י בבית ברל. במהלך שנת שבתון השתלם ב[[אוניברסיטת הרווארד]] וערך סיור מקיף בארצות אפריקה. בשנות ה-60 תמך ב[[בן-גוריון]] במאבקיו הפוליטיים בתוך מפא"י והיה מקורב ל"צעירי בן-גוריון" (ובהם [[משה דיין]] ו[[שמעון פרס]]) אך לא פרש אתם ממפא"י כאשר הוקמה [[רפ"י]]. עםאחרי חזרת דיין ופרס למפלגת העבודה הצטרף ב-[[1969]] ל"חטיבת רפ"י" בתוך מפלגת העבודה. מאותה תקופה ועד פרישתו לגמלאות היה ראש מחלקת המחקר בבית ברל. נסיהו הרבה לעסוק בפעילות אידאולוגית ושנים רבות שימש גם מרכז ועדות המצע לקראת מערכות הבחירות ועורך קובצי ההחלטות של ועידות מפלגת העבודה והוועדות האידאולוגיות השונות שפעלו בין ועידה לוועידה ברציפות בעשורים האחרונים של המאה העשרים. במהלך השנים הרבה לכתוב מאמרים בנושאים אידאולוגיים ופוליטיים. ב"תקופת ההמתנה", לפני [[מלחמת ששת הימים]], כאשר משה דיין ביקש להתמנות למפקד חזית הדרום, נפגשו מרדכי נסיהו, [[מרדכי בר און]] ו[[יצחק לבני]] עם דיין כדי לשכנעו להסכים לדרישה למנותו לשר הביטחון. סייע בעילום שם למשה דיין להוציא לאור את ספרו "מפה חדשה - יחסים אחרים" וייעץ לשמעון פרס בכתיבת ספרו "כעת - מחר".
 
נסיהו פרסם חמישה ספרים אידאולוגיים ומדיניים, שמומחים החשיבום לפורצי דרך בשעתם. על ספרו "המהפכה המדעית והעולם המתפתח" כתב [[משה שרת]] בהקדמה: "ספר מקורי... פרי עיון מעמיק של הוגה וחוקר ישראלי, בן הדור החדש". על ספרו "ישראל כאתגר" כתב פרופ' [[יחזקאל דרור]] בהקדמה: "חשיבותו העיקרית של הספר בהיותו ניסיון חלוצי במחשבה חדשה".
משתמש אלמוני