קרינה אלקטרומגנטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: מחיקת ה' מיותרת. |
סידור קטגוריות |
||
שורה 1:
[[קובץ:EM Spectrum Properties edit.svg|ממוזער|330px|[[הספקטרום האלקטרומגנטי]], כפי שמבוטא ב[[אורך]] וב[[תדירות]] [[גל אלקטרומגנטי|הגל האלקטרומגנטי]], [[טמפרטורה]], יכולת כניסה ב[[אטמוספירת כדור הארץ]], ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: [[ננומטר]], [[מטר]], ו[[סנטימטר]] הוא טווח [[קרינת מיקרו]]. [[קרינת גמא]] מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום]]
'''[[קרינה]] [[אלקטרומגנטי]]ת''' (נקראת גם: '''קרינה א"מ''' או '''קרינה אלמ"ג''') היא הפרעה מחזורית
הקרינה האלקטרומגנטית היא [[דואליות גל-חלקיק|דואלית]]: במצבים מסוימים היא בעלת תכונות של שטף חלקיקים (בעלי תנע, מיקום, כיוון תנועה מוגדר וצפיפות) - ומקובל להתייחס לחלקיקים המרכיבים אותה בתור [[פוטון|פוֹטוֹנִים]], היחידה הבסיסית של פעולת הגומלין האלקטרומגנטית ונושאי [[הכוח האלקטרומגנטי]]; ובמצבים אחרים, היא בעלת תכונות של [[גל]] ([[התאבכות]], [[עקיפה]], רציפות) שלו ניתן לייחס [[אורך גל]], [[תדירות]] ועוצמה. בשני התיאורים לעיל, הקרינה האלקטרומגנטית נושאת [[אנרגיה]] ועשויה להעביר אותה לחומר עמו היא באה במגע - למשל, [[חום (פיזיקה)|לחמם]] חומר או [[עירור|לעורר]] [[אלקטרון|אלקטרונים]].
הגלים האלקטרומגנטיים אחראיים גם על [[תהודת שומאן]], תופעה בה נוצרת תהודה של
== היסטוריה ==
שורה 24:
== הספקטרום האלקטרומגנטי ==
{{ערך מורחב|הספקטרום האלקטרומגנטי}}
[[קובץ:Spectrum of light.png|ממוזער|250px|הספקטרום האלקטרומגנטי]]תכונות הקרינה האלקטרומגנטית תלויות במידה רבה ב[[אורך גל|אורך הגל]] של הקרינה, או ב[[תדירות]] הקרינה, שנמצאת ביחס הופכי לאורך הגל לפי הנוסחה: <math>v = \lambda \cdot \nu</math>, כאשר <math>v</math> היא המהירות האופיינית לתווך, <math>\nu</math> היא התדירות (או תדר) ו-<math>\lambda</math> היא אורך הגל.
נהוג לחלק את ה[[ספקטרום]] האלקטרומגנטי בחלוקה גסה, המפרידה בין סוגי קרינה בעלי תכונות שונות. אורך הגל הוא גודל רציף, ולכן החלוקה לסוגים שונים של גלים היא גסה, והגבולות בין הסוגים השונים הם שרירותיים.
שורה 42:
===קרינה בתדרים גבוהים (ברובה [[קרינה מייננת]])===
גלים אלקטרומגנטיים באורכים שבין 10 [[ננומטר]] ועד 380 ננומטר נקראים קרינת [[על סגול]] (Ultra Violet או UV בלעז). קרינה זו נבלעת ברובה על ידי ה[[אטמוספירה]], ובעיקר על ידי שכבת ה[[אוזון]] שבה. מכיוון שקרינה זו עשויה להסב נזקים בריאותיים שונים לבני אדם ובעלי חיים אחרים, התופעה של [[החור באוזון|חור בשכבת האוזון]] היא תופעה מטרידה מאוד ברמה עולמית. מאידך, שימוש מבוקר בקרינה זו מסייע לטיפול במחלות שונות. שימושים נוספים בקרינה על סגולה הם טיהור [[מים|מי שתייה]], בדיקת מחצבים, סטריליזציה של ציוד ביולוגי ועוד.
בקצה הספקטרום נמצאות [[קרני רנטגן|קרינת רנטגן]] (אורך גל: 5 [[פיקומטר]] עד 10 ננומטר) הנקראת על שם ה[[פיזיקאי]] שגילה אותה, [[וילהלם רנטגן]], ו[[קרינת גמא]] (אורך גל של פחות מ-5 פיקומטר). קרניים אלה מסוכנות לרוב היצורים החיים. קרינת הרנטגן, בעוצמות מבוקרות משמשת לצרכים [[רפואה|רפואיים]] ו[[הנדסה|הנדסיים]] שונים.
שורה 51:
== אנרגיה של קרינה אלקטרומגנטית ==
באינטראקציה בין קרינה לחומר, הקרינה האלקטרומגנטית מתנהגת כשטף של חלקיקים (פוטונים). האנרגיה של כל פוטון תלויה בתדירות של הקרינה על פי המשוואה <math>E =
ה[[עוצמה_(פיזיקה)|עוצמה]] של הקרינה (כמות האנרגיה המגיעה ליחידת שטח ביחידת זמן) היא המכפלה של ה[[שטף]] של הפוטונים (מספר הפוטונים המגיעים ליחידת שטח ביחידת זמן) באנרגיה של פוטון בודד.
==מקורות ליצירת קרינה אלקטרומגנטית==
קרינה אלקטרומגנטית מופקת על ידי עצמים בעלי [[מטען חשמלי]] הנמצאים בתאוצה, למשל [[זרם חילופין]] או התנגשות בין שני [[אלקטרון|אלקטרונים]]. קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות שונות נוצרת ממקורות שונים.
===מקורות בתחום תדרים רחב===
גוף חם פולט [[קרינת גוף שחור]], שהיא קרינה בתחום רחב של תדרים, אך מרוכזת סביב תדירות שיחסית לטמפרטורה. השמש פולטת קרינה המרוכזת סביב האור הנראה (חצי [[מיקרון]] או {{SN|500|12}} הרץ), וחזקה גם בתת-אדום ועל-סגול. [[קרינת הרקע הקוסמית]] היא בתחום תדר המיקרוגל (160.2 [[גיגה-הרץ]]).
מקור נוסף לקרינה בתחום רחב של תדרים היא [[פולס]] חשמלי, שהוא מכת מתח פתאומית, כמו [[ברק]].
שורה 89:
==קישורים חיצוניים==
* {{בריטניקה}}
[[קטגוריה:קרינה אלקטרומגנטית|*]]▼
[[קטגוריה:חשמל]]
[[קטגוריה:גלים]]
▲[[קטגוריה:קרינה אלקטרומגנטית|*]]
| |||